I'm just thinking out loud

לרגע היינו שם

קרובים כל כך לגעת באור

ויש את מה שרצית שאהיה

ויש את מה שרציתי שתהיי

ויש בינינו בית

ולא נכנס מספיק אור

לא נכנס מספיק אור

הוא הלך

השאיר אחריו חור

הוא הלך

אולי בגלל שהתחלתי להאמין

שהוא יהיה שם תמיד

הוא הלך

ולרגע עוד הייתי בידיים שלו

הוא אסף אותי אליו

וליטף את כל הכאבים הכי כואבים שיש

והלוואי שהוא היה כאן

הלואי שלא הייתי בורחת

חזק כל כך מהלילות

מחלומות מזכרונות

הוא הלך

הייתי יותר מידי בשבילו

אני מקווה שטוב לו יותר עכשיו

בלעדיי

לפעמים אני רואה אותו

דווקא ברגעים שבהם אני מפסיקה לנסות

וכשאני מנסה לתפוס את התמונה שלו

הוא נעלם שוב

ולרגע הוא היה שם

לרגע היינו שם

כמעט ונגענו

באור