הפסקתי לאכול כשהוא הלך
לא היה לי תיאבון לשום דבר
הכרחתי את עצמי לאכול בשביל לא לרדת במשקל
ירדתי בכל זאת
לקח זמן עד שהצלחתי לעלות קצת חזרה
משהו בי מת כשהלכת
אני כועסת שהלכת
אפילו שאני יודעת שאין לי שום זכות לכעוס
אמרת שהתשתי אותך
וכעסתי
כי זו אמירה כל כך קשה
ולא הוגנת
עשיתי כל כך הרבה בשביל לא
הייתי שם
הייתי שם בכל הכוח
גם כשזה באמת היה קשה
אני זוכרת את הלילה האחרון אצלך
הייתי שבורה מבפנים
ואתה היית בשלך
נתתי לך נשיקה על המצח והלכתי
לא כי ויתרתי, לא כי הרפיתי
ההיפך בדיוק
שמתי את עצמי בצד
לא יכולתי לתת לך את מה שהיית צריך
זו היתה הנקודה שבה הקשר בינינו נשבר
שלחתי לך סלפי שלי מחוייכת
רציתי לעשות לך שמח
לא רציתי לספר לך כמה שאני שבורה
כמה כואב לי, כמה אני עצובה
“מבסוטה” אמרת
“מנסה” עניתי
“מכבד את זה”
ובאותו הרגע הבנתי שאיבדתי אותך
אני זוכרת את הערב שבו זה נגמר
סופי ומוחלט ביותר
אני זוכרת את החיבוק החם, הקרוב
איך הרגשתי בידיים שלך הכי בטוחה בעולם
הזדמזם לי בראש
“you put you're arm's around me and I'm home”
אבל ברגע שהתיישבנו והסתכלתי לך בעיניים
ידעתי מה אתה הולך לומר
אני כועסת עלייך
כי הלכת, כי ויתרת
ומהסיבות הכי קשות בעולם
הלכת כי החרא שלי היה יותר מידי
וככל שאני רחוקה יותר אני כועסת יותר
על שלא היית שם גם כשהיית
לא יכולתי להניח עלייך ראש ולבכות
כשהבנתי שהחרא שאני עוברת זאת ההסיבה שאתה הולך
נשברתי. בכיתי והרבצתי לעצמי ולכל דבר שהיד שלי פגשה
קיללתי אותו. את הבן זונה. קיללתי אותו כי הוא הרס לי את החיים
הוא שבר לי את הגוך ואז את הנפש ואז את הזוגיות
ואתה, שיכולת ללכת מכל הסיבות בעולם
בגלל הקושי מחוייבות שלי, המרחק מהדת
מכל הסיבות בעולם
היו אלה דווקא השדים שלי, שלא יכולתי אפילו לחלוק איתך
היו אלה דווקא הם, ששברו גם אותך
גרמתי לך להבטיח לי שאם אחזור יום אחד תאמין לי
תדע שאני במקום אחר, טוב יותר
אבל אני לא אחזור לעולם
וכנראה גם אצה
גם אתה
הייתי בחתונה השבוע, והיה רגע, כשהחתן הלך לכסות את הכלה
שהפנים שלו היו מכוסות באור כזה ששמור לחתנים
ולרגע אחד ראיתי אותך
הלכת בגלל החרא שלי
אבל לעזאזל, ידעת שהוא שם
דחפת אותי לטפל בו
אמרת שזה טוב, שהחרא צף עכשיו
כי ככה נתנקה
רצית שאחלוק איתך, את החרא שלי
אבל לא יכולת להכיל אותו
לא יכולת אפילו לשים לרגע את השיפוטיות בצד
נפגעת בכל פעם שהרחקתי אותך
לקחת אישית את הקושי שלי עם מגע
כעסת כשהייתי לידך רחוקה
וכעסת כשהלכתי, בשביל לא להיות לידך רחוקה
כאילו לעזאזל, מה רצית שאעשה?
כשהיית ליידי זה עשה לך רע
וכשהלכתי זה עשה לך רע אפילו יותר
דיברנו על זה פעם, אמרת שאהיה חייבת לפתוח את זה פעם
והסברתי לך למה אני שותקת
אמרת שלקחת. שלא תדבר עכשיו, כי זה יהיה כמו לחזור אחרי דברים מוכתבים
אבל לקחת, וזה יבוא יום אחד
אבל זה לא בא מעולם
אז מי אתה שתשפוט אותי
מי אתה שתאשים אותי
בזה שהקשר נגמר
לא ויתרתי עלייך
גם כשכבר לא נשאר שום דבר
להילחם עלייו
לא ויתרתי
זה היית אתה
שויתרת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
