קמתי עם זכרונות מהתקופה ההיא
ונזכרתי איך הוא היה שם
להדביק את החתיכות ששברת
נזכרתי בדמעות שלי
בי יושבת על הברכיים שלו
ואותו אוסף אותי אליו
עוטף אותי ומחבק חזק חזק
מאמץ את הכאב שלי אליו
וכועס במקומי עלייך
את הכעס שלא הצלחתי לכעוס
לא הצלחתי לכעוס
אבל כאב לי הכי חזק שיש
וקמתי הבוקר
וכעסתי עלייך
וכבר לא היה לי עוד על מי לכעוס
כי אתה אדם אחר היום
והקשר בינינו אחר היום
ולא כל כך ברור לי איך מצאתי מקום בלב
לסלוח ולתת עוד הזדמנות
אבל קמתי הבוקר כועסת
ורציתי להרביץ לך
זה היה מעגל כל כך מטומטם
את הכאב שגרמת לי גרמה לך היא
כל אחד מאיתנו היה אובססיבי
למישהו אחר
קמתי כועסת
ולא היה לי עוד על מי לכעוס
והרגשתי קטנה וחסרת ביטחון
ורציתי רק לדעת
שהמילים שלך הם לא רק מילים
שאתה תחצה את העולם
בשבילי
שאתה תתאמץ בשבילי
ולא כי אבקש
פשוט כי ככה סתם
החיוך שלי שווה לך הכל
קמתי כועסת
וסיפרתי לך
ואמרת שמותר לי
וזה היה החיבוק הכי גדול
שיכולת לתת לי באותו הרגע
אז שאלתי אותך מתי אני רואה אותך
ולקח לך שנים לענות
וכעסתי
כי אולי בכלל
אולי בכלל זאת לא אהבה כזאת גדולה
להגיד לבן אדם אני רוצה אותך
אני רוצה את החיים שלי איתך
אולי אתה יכול להעביר את כל החיים שלך ליד אדם
ולהיות מרוכז בעצמך
כעסתי עלייך
ונזכרתי בו
ובהרגשה הבטוחה
שמישהו אוהב אותך
יותר מכל דבר בעולם
ורציתי רק לדעת
שאתה מוכן גם
להתאמץ
אז ביקשתי אהבה
ושלחת לי תמונה שלך
עם השיר דוד אוהב אותך
וזה המיס לי את הלב
והרגשות לא נעלמו
הם עדיין מחפשים אישור
אני עדיין לא שקטה
ועדיין עומדות לי דמעות בעיניים
ואני עדיין צמאה לאהבה
וזה בסדר
יש לנו זמן
אני ואתה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
