היא אמרה שהבעיה שלי היא שאני לא יודעת להרפות
היא כל כך צדקה
היא גם אמרה שאני חייבת להרגיש בשליטה
זה לא ממש נכון
קשה לי עם תלות
הוא אמר שהסיבה שכדורי ההרגעה הפכו אותי
זה כי הם לקחו לי את השליטה מהידיים
היא אמרה שזה הרגיש רע כי נאבקתי
ולא נתתי לעצמי פשוט להרפות
ניסיתי, באמת, חמש פעמים לפחות
וחמשת הלילות האלה היו בין המרוקנים שהיו לי בחיי
היו כמה רגעים היום שהצלחתי
פשוט להרפות
להוריד מסכות ומגננות
לפרוק ולקבל חיבוק
אבל הרגעים עברו מהר מידי
ואחריהם שוב נותרתי מרוקנת
תשושה, פיזית ורגשית
ועם בור שחור שמתערבב לי בבטן
יש בי מפלצת גדולה ומפחידה
שאני ממשיכה להזין כל הזמן
קוראים לה חוסר שקט
אני זוכרת שפעם יצא לי להיתקל בפוסטים של בלוגרים אחרים שנעזרו בכדורים פסיכיאטריים
הסתכלתי עליהם קצת מלמעלה
כאילו אני טובה יותר. כאילו הם פגומים
אני לא פגומה
זה רק החיים המזדיינים האלה
הביוב של כל האנשים
שלא מפספס אף הזדמנות
להכתים גם את הדבר הכי נקי ויפה
ולמלא אותו בחרא
משהו שמפריע לי ואף פעם לא דיברתי עליו
זה שבני האדם הורסים כל דבר שהם נוגעים בו
את הצמחים את בעלי החיים את הטבע
הם חושבים שהם חכמים כל כך
החכמה הזאת היא זו שהיא תפיל אותנו בסוף
התבקשתי פעם להביע את עמדתי על רעיון מדעי להחזרת בעלי חיים נכחדים באמצעות שיבוט
התנגדתי. בני האדם הרגו ביומרתם כל כך הרבה יצורים, בלי לראות או להבין את ההשלכות הנובעות מכך
החזרתם של אותם בעלי חיים (או של חלקם) יש השלכות לא פחותות, שהאדם, ביומרתו, לא יכול לחזות, לצפות או להבין
השלכות
אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו יצור מורם מעל רק בגלל התבונה שניחנו בה
אבל למעשים שאנחנו עושים בשם אותה תבונה
יש השלכות
שהורגות ורומסות ודורסות כל דבר שאנחנו נוגעים בו
אולי בני האדם לא טיפשים. הם סתם מרוכזים בעצמם
“אחרינו מבול”
תמו החפירות להיום.
לילה.