I'm just thinking out loud

שקט עכשיו, שקט ורגוע

אפילו שסוער קצת בחוץ

שקט עכשיו אצלי בלב

ונדמה שאולי הצלחתי לחבר

את כל החלקים שלי 

לאחד

והלבד נעלם

והדאגות יושבות בצד

זה בון איבר ששר ברקע

שמזכיר לי תקופות אחרות

שנה וקצת אחורה

והתמונות עולות

תמונות יפות יפות כאלה

שלי ושלך

תמונות של לונגים מקוריים ממרוקו

מצעים באדום, עוף בתנור וחשיש מרוקאי

תמונות של העיר מהמרפסת

הזבובים שרוקדים במעגל במרכז של החדר

הנשיקה שעל הפינה השמאלית במראה

לוח העץ העתיק שעל יד המיטה שלך

סרטים במקרן על מיטת קומותיים

וילון מאולתר על החלון שבין חדר אחד למשנהו

בוקר בשוק וידיים שהולכות יד ביד

הגיטרה היפה שלך בקייס מלא אבק

מפה צבעונית על שולחן של שבת

ריח של קפה שחור וסיגריות

ועשן של ירוק

וידיים מלטפות, מגלות

ואהבה

מלא אהבה

אוף, למה אתה רחוק?

שמש ורוח חמימה

יש ריח של שבת באוויר

ריח של רגוע

ובא לי רק לשבת על הים

רגל על רגל עם פייסל באורך של בניין

וללחוץ פאוז

סך הכל יש לי ולה היכרות עמוקה

אבל זה כבר זמן רב שלא התראינו

מילאתי את עצמי בכל כך הרבה דברים

שלא נשאר לה עוד מקום

אבל זאת, העקשנית

תמיד תתפוס אותי ברגעי חולשה

והיא לא תפספס אף פעם

מה עוד נשאר לה חוץ מלארוב

לרגע שבו המגננות שלי קצת נחלשות

-

והנה שוב

היא פגשה בי ברחוב

שלחה ידיים לחיבוק

ואני בהסתייגות עוד ניסיתי לחמוק

להתרחק, שלא תיגע בי

שלא תפגע בי

שעה, שעתיים, שלוש

והנה שוב מצאתי את עצמי

משוטטת ברחוב

"מה יש?" הוא שואל

הוא דואג לי ואני יודעת

אבל אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו

אני צריכה את המאורה שלי שקטה,  אתה מבין?

אני צריכה להרגיש טוב יותר עכשיו

לא לפתור לא לנבור לא לפרוק לא לשאול

הוא שואל איך הוא יכול לעזור

ואני ממלמלת עם הגב אליו

שיהיה איתי, נוכחות שקטה

הוא אומר שלום והולך

אולי כי הוא לא שמע

ואולי כי הוא לא ידע איך