באותו יום באתי על אזרחי לבסיס לעשות טופס טיולים,לגזור חוגר,לעשן סיגריה עם האלחוטן וללכת לעבודה.
הטופס טיולים היה מייאש,הייתי אפוס כוחות מרוב הסתובביות בבסיס הזה וכשהגעתי לחלק שבו אני סוף כל סוף גוזר פשוט גזרתי,מבלי לחייך אפילו.צילמתי את החוגר הגזור ושלחתי לכמה חברים והתחלתי בסשן מחיקת טלפונים.
הלכתי לחבר'ה שבדיוק טחנו כוננות (כי כל השאר היו בסד"ח) וישבתי עם הבן אדם שהכי התחברתי אליו בשירות שלי ועישנו סיגריה.אחרי רבע שעה בערך הלכתי לכיוון הש"ג ולא הסתכלתי אחורה אפילו לרגע אחד על הבסיס,פשוט דוך ישיר הביתה.
משם תפסתי רכבת ומהרכבת נסעתי לבית קפה שעבדתי בו (שהיה שייך לאבא שלי) ואחרי העבודה,כולי גמור נפגשתי עם העצלנית בבר ליד הבית וישבנו שם כמו זוג שבוזים כל אחד אחרי יום יותר עמוס מהשני.
הלכתי הביתה וישר צנחתי למיטה וישנתי כמו מת והתחלתי את חיי כאזרח טרי.
מצחיק עד כמה טוב אני זוכר את היום הזה..