לפני שבוע בדיוק אמא שלי הגיעה לבית חןלים בגלל שבץ בעונה השמאלית במוח,באופן יום יומי באים לבקר אותה עד שנמאס לה מהפורום שנהיה לה בחדר.אנחנו (המשפחה וחברים) לא מפסיקים להסתלבט עליה והיא לא מפסיקה לצחוק,אומרת לי "אתה יודע שעכשיו אסור לך לעצבן אותי ושאסור שיעלה לי הלחץ דם" - "אז אני ממליץ לך להישאר בבית חולים".
היא לא קיבלה שבץ רגיל וזה נוצר לה בין היתר מלחץ ועצבים במהלך השנים,וזה לא היה לה קל לגדל אותי 10 שנים אחורה ואפילו לפני זה.באופן הכי מילולי שיש שגעתי את אמא שלי מספיק בשביל שהיא תקבל שבץ.אני לא יכול להפסיק להאשים את עצמי על זה,אני יודע שאמא שלי היא אדם היסטרי מטבעה אבל אני בהחלט לא עזרתי למצב.
תמיד אחת הסיבות שבגללן אני לא רוצה ילדים זה בגלל שאני הייתי הילד הבעייתי במשפחה,תמיד שיגעתי את ההורים שלי ואת כל המשפחה מסביב והנה עכשיו אמא עם שבץ,מה עשיתי?סעמק..