ביום שישי נפגשתי עם קוצ'י אחרי תקופה שלא התראינו,ישבנו קצת והיא סיפרה לי על קבוצה בפייסבוק של חברה משותפת שלנו (ברבי) שנועדה לעזור לחברה שלה שלוקה בתסמונת טורט.קוצ'י קנתה לה דוש חדש ורצתה לקפוץ אליה ולהתקין לה אותו והתלוותי אליה לעיר של אותה אחת במונית,ואז הגענו ליעד ועלינו אליה.
כשדפקנו על הדלת ושאלנו "X פה?" ראינו בחורה יפיפיה עם דמעות בעניים עם תיקים ושמנסה להרגיע את עצמה.הצגנו את עצמנו וקוצ'י אמרה לה שהיא קנתה לה דוש ובאה להתקין אותו והיא פשוט זינקה עליה בחיבוק עם דמעות בעניים ואז חיבקה אותי.יש לה בבית כלבה קטנה,יפיפיה,חברותית ומקסימה שפשוט התאבתי בה.
נכנסנו למקלחת שלה להתקין לה את הדוש והכל היה פשוט מבולגן,הכלבה עושה את צרכיה בכל פינה בבית בגלל שX לא מסוגלת לצאת מהבית (לדעתי בגלל שהיא עלולה לשבור את הראש במדרגות בגלל כל הטיקים) ופה קצת כאב לי,כי הכלבה לא אשמה בכלום (לא שX אשמה במשהו,אל תבינו אותי לא נכון).בזמן שאנחנו מתקינים את הדוש היא מדברת איתנו ושואלת על ברבי ומה היא ואנחנו עושים בפורים,היא כ"כ התעניינה במה הולך עם אנשים בחוץ והיא הייתה צמאה ליציאה עם חברים וזה היה כ"כ ברור ומובהק שלקוצ'י כאב קצת עליה.
סיימנו להתקין את הדוש והיא חיבקה אותנו והודתה לנו,והיה ברור שמדובר בתודה אמיתית ולא בהתמסכנות זולה ששווה לתחת.כשיצאנו מהבית שלה ביקשתי מקוצ'י שיצרפו אותי לקבוצת whatsapp וצירפו אותי.אני מתכנן לטייל קצת עם הכלבה שלה מידי פעם,כי רואים גם על הכלבה שהיא רק מחכה לצאת החוצה לאוויר העולם.
באותו יום דגדוגית חגגה את היום הולדת ה22 שלה וכל היציאה חשבתי על X,היא באמת בחורה מתוקה.