אתמול סיימתי את הספר השלישי בסדרה של "Harry Potter" מאת J.K Rowling.
אני חייב להגיד שאני מבין למה הספר הזה המון פעמים מקבל את התואר "הספר הכי טוב בסדרה" מכל מיני אנשים בקבוצות גיל שונות,הוא הרבה יותר טוב משניי קודמיו (קישורים ברשימה בצד).בספר הזה היו דגשים שלא הופיעו בסרט (במידה ואני זוכר את בסרט כמו שצריך) שמיד עכשיו אני אגיע אליהם (ספויילרים):
קודם כל,לראשונה יש לנו סכסוך בחבורה של רון,אהרי והמיוני (אני לא מדבר על זה שהרמיוני הייתה פוצית קטנה בחצי הראשון של הספר הראשון כי רק אחרי התקרית עם הטרול בשירותים הם נהיו חברים לראשונה) ואם בוחנים את זה מקרוב אנחנו נזכרים בפרט שאנחנו נוטים לשכוח ממנו - הם ילדים בני 13.הסיבות לסכסוך הזה היו ילדותיות ובהתאם לגיל שלהם שאני הייתי חייב לעצור רגע ולחשוב "וואו..ג'והן(ג'והן קת'לין רואולינג) חשבה על הכל".הכל התחיל כשהרמיוני השיגה לעצמה חתול שהחליט כל הזמן להתנקל לחולדה של רון (כיאה לחתול) והגיע התחמם כשהרמיוני הלכה וסיפרה לפרופסור מגנאגואייל על המטאטא החדש שאהרי קיבל לחג מהמולד (אחרי ששלו התרסק לחתיכות) שהגיע ללא תוית שם או ברכה עליו והשיא של השיאים היה כשרון מצא על הסדינים שלו כתמי דם ואת הפרווה של החתול והיה בטוח שהחתול רצח לו את החולדה.בשלב מסויים אהגריד הזמין את הבנים אליו לדבר איתם על העניין ואמר להם "אני מאוכזב,ציפיתי שיהיה לכם קצת יותר אכפת מהחברים שלכם מאשר מטאטאים וקקוידיץ'" וזה הרגע שבו נחתה עליי העובדה שהם סה"כ בני 13 וזה לגיטימי לגיל שלהם להתנהג בצורה כ"כ ילדותית.
שנית כל,הדמנטורים (The Dementors) שהופיעו ואני חייב להגיד עליהם דבר אחד - שאם לשטן יש יצורים שחיים בתוכו והחליטו לצאת החוצה אז אלה הם.אני לא מכיר יצור במולטיוורס הפיקציולנאלי שהוא יותר מתועב ומחריד מזה,ואם חשבתם שהסרטים עשו למראה שלהם צדק אין לכם מושג על מה אתם מדברים כי בניגוד לסרטים בספר מתואר איך נראה הפרצוף שלהם ומי שראה אותו לא זכה לספר על זה.בספר אנחנו רואים בעצם כמה שאזקאבן (הכלא של המכשפים בעולם של אהרי פוטר) זה מקום נוראי להיות בו כהשוא מוקף 24/7 הדברים האלה ששואבים כל טיפה של שחמחת חיים של כל מי שרק בראדיוס של כמה מטרים מהם,אז תתארו לכם איזה מקום מושלהם יהיה בשבליהם יותר מבית כלא מלא באנשים לשאוב מהם כל טיפה של אושר,שמחה,תקווה ושלווה.כשדמנטור תוקף אותך הם באופן מילולי שואב את כל אלה ממך ומשאיר אותך עם החוויות והזכרונות הכי נוראיים שלך איי פעם,אפילו כשאתה תינוק בן שנה שחווה איך מול עיניך את הורייך נרצחים באכזריות.
והדמויות - ווא..הסרטים לא עשו טיפה צדק לרימוס לופין (Remus Lupin),לסיריוס בלאק (Sirius Black) ועשו הרבה יותר מידי צדק לפיטר פטיגרו (Peter Pettigrew).אני באמת לא רוצה להתחיל להעמיס יותר ספויילרים ממה שכבר העמסתי אבל holy fucking shit הם כ"כ הרבה יותר fucking badass (חוץ מפטיגרו) ממה שעשו מהם בסרטים.סיפור הבגידה במשפחת פוטר הרבה יותר מורכב מסתם לספר לוולדרמולט (Voldermolt) איפה הם היו ויש המון פרטים על אבא של אהרי שזה מדהים.
עריכה 6:55PM :
בטעות לחצתי "שמור" אז אני אכתוב פה את הסיכום של הספר הזה:
בספר הזה יש המון קטעים שיגרמו לכם לצחוק והמון קטעים שיגרמו להם להגיד "בן זונה!!" ובסופו של דבר זה ספר מעולה ובין הכי טובים שיצא לי לקרוא ואני ממליץ על הסדרה לכל חובבי הפנטזיה וכל מה שמכיל את השילוש המקודש של קומדיה-דרמה-אקשן באיזון והרמוניה מושלמת.
אם אהבתם את הסרטים,ממליץ בחום לקרוא את הספרים.
Peace out brotha's n' sista's.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock