אז היום סיימתי את הספר השלישי בטרילוגיה של "The Hunger games".
כל ספר שקראתי נשאר אצלי,יש כאלה שמפגינים יותר נוכחות ויש כאלה שפשוט שם איפשהו.הטרילוגיה הזאת תפגין אצלי לא מעט נוכחות כי היא פשוט וואו בעיני.כתיבה מדהימה,שום ספר בטרילוגיה לא כמו קודמו ומרגישים את כל התזוזה שמתרחשת.שום דמות לא אותו דבר כמו שהייתה בספר הראשון ויש התייחסות לכמעט הכל.
מבחינת העולם - אז באופן רשמי פנאם (Panem) היא המדינה היחידה בעולם.ויש רק אזכור למדינה אחת שהייתה פעם - ארה"ב.כשפלוטארק (plutarch) אמר "לאבותינו זה הצליח" לגבי זה שהם רוצים להפוך את פנאם לרפובליקה דמוקרטית.וסוזאן קולינס באמת לקחה המון השראה מהאמפריה הרומית כי מסתבר שפנאם בלטינית פירושו "לחם".המוטו של הבירה היה "panem et circenses" שפירושו "לחם ושעשועים".
בספר הזה יש לנו משהו שעוד לא היה עד עכשיו ומשהו שכמעט ולא נתקלתי בו בספרים שקראתי עד עכשיו - שיר.שיר שנתקע אצלי בראש ואז התחלתי לחפש ביצועים שלו ביוטיוב והמילים פשוט תקועות אצלי.ובפרק האחרון יש לנו עוד שיר.מי שמכיר אותי באופן אישי יודע שבין התחביבים שלי זה לכתוב שירים שאני אוהב על דף ולתלות בחדר.חצי מהחדר שלי זה פוסטרים,מדבקות ושירים של טולקין.ברגע שיהיה לי זמן פנוי בסופ"ש השיר הראשון מוצא את עצמו אצלי בחדר על הקיר בדיו ירוק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock