באמצע הפאקינג לילה.
היום בבוקר הייתי על סף התקף זעם.מיהרתי ולא מצאתי את הג'קט הנורמלי שלי ונאלצתי לקחת את המעיל שלי כי הבנתי שאמור היה לרדת גשם.הפכתי את הפאקינג ארון ולא מצאתי את הפאקינג ג'קט.אין לי כזה הרבה בגדים והארון שלי לא גזה גדול.
נסעתי עצבני איך שכמעט שברתי לעצמי כמה דברים בחדר וכמעט פספסתי אוטובוס.
כשחזרתי הביתה בערב התחלתי לסדר את הארון ואז פשוט נחתה עלי העייפות ונרדמתי,קמתי והמשכתי.זרקתי כמה דברים,כמה דברים שמתי בצד בשביל רפונזל ועשיתי סדר.לעולם לא אצטרך לחפש יותר איפה הג'קט המזדיין הזה נמצא.
ואז המשכתי לשאר החדר,מיקמתי מחדש את הארון הקטן יותר,את החרב,הורדתי כמה פוסטרים ושמתי אחרים במקומם וניקיתי המון אבק ועשיו יש יותר מקום בחדר ואני לא יודע מה לעשות עם השטח הזה.
נסתדר כבר