היום סיימתי לקרוא את הספר השני בסדרה "Lord of The Rings" מאת J.R.R Tolkien.
זה הספר ה24 שקראתי בחיי ונורא אהבתי אותו.אהבתי איך שהוא מתחיל בדיוק באותה הנק' שבה הספר הקודם עצר ("The Fellowship of The Ring") כאילו עשו לו pause מבלי פתיח או משהו בסגנון של "בפרקים הקודמים של..." כי התחלתי אותו ישר איך שסיימתי את הקודם.
אהבתי את כל האקשן והקסם שהיה בספר הזה ובעיקר (ספויילר לפניכם) איך שסאם נלחם בגולום (Gollum) ובשלוב (Shelob) וסוף כל סוף הפסיק להיות דמות כזאת wussy.מאוד אהבתי את פארמיר (Faramir),אח של בורומיר (Boromir).אני זוכר כשראיתי את הסרטים גם מאוד אהבתי אותו אבל הספר אהבתי אותו יותר,קשה לי להסביר למה.
בספר הזה באמת מתחילים להרגיש את מורדור (Mordor) ולא רק את השם,מתחילים להרגיש את הaura עצמה של המקום ואת מה שהולך שם.הטבעת נהיית כבדה יותר על פרודו (Frodo),הכל מתחיל למות מסביב,כל מינאס טירית' (Minas Tirith) כ"כ בסטראס שכל מי שהם מוצאים באזור נידון למוות באופן אוטומטי ויש שדות קרב של ממש באזור עם פילי מלחמה ופראי אדם (שהם ככל הנראה רפראנס לויקינגים).
אני ממליץ על הסדרה הזאת לכל אוהבי הפנטזיה ולכל חובבי הדברים בסגנון ימי הבניים,המשך שבוע נעים :)
בשישי כשחזרתי מהעבודה התיישבתי מול המחשב ולא זזתי ממנו,ראיתי קצת סרטים כמו שהרבה זמן לא עשיתי וקראתי טיפה.והיום גיליתי שהספרים שעשיתי להם Pre-Order לפני כמה חודשים הגיעו,הזמנתי את "Percy Jackson & The Heroes of Olympus" שזאת סדרת ההמשך של "Percy Jackson & The Olympians" (מאת Rick Riordan) ועכשיו אני ממש מת לסיים את "Lord of The Rings" ואת "The Silmarilion" (מאת J.R.R Tolkien) ולהמשיך את הסדרה שאני כ"כ אוהב (אפילו אם זה אומר שאהרי פוטר יאלץ לחכות עוד קצת).
מחר אני הולך לאלרגולוג כי אני מנוזל כבר שנה והגיע הזמן לבדוק את זה,מה שאומר שאני לא הולך לעבודה ויהיה לי קצת חופש לעצמי לסיים את "The Two Towers" (הספר השני בסדרה "Lord of The Rings") שאני תקוע עליו כבר תקופה עקב חוסר חשק לקרוא בבית.אני רוצה לחזור לתקופה שבה הייתי מסיים לפחות 2 ספרים בחודש,הגיע הזמן לתת push.
אני אוהב גשם,אני אוהב לשמוע רעצמים,לראות הבזקי ברקים כשאני יושב בחדר ושותה תה/קפה חם וקורא ספר להנאתי וגם הכל קריר ונעים.אני מאוד לא אוהב את הקיץ,עונה מציקה.בחורף יש פחות ג'וקים,פחות ייתושים,פחות ג'יפה ovarall ועוד מיליון סיבות.
אתמול היה גשם ובדיוק עמדתי בתחנת אוטובוס,ומסוג התחנות שהן בעצם עמוד עם שלט שעליו רשומים הקווים מבלי מקום לשבת בו ופשוט נהנתי מהגשם שירד עליי כמו שלא נהנתי כבר הרבה זמן.
אני מקווה שהחורף השנה יחזיק יותר זמן משנה שעברה :)
אני אתחיל את הסיכום סופ"ש מהנק' שבה חזרתי הביתה ממה שהיה בפוסט הקודם:
כשחזרתי הביתה ישר ניסיתי לארגן יציאה עם החבר'ה הקבועים שלי שאני בד"כ יושב איתם בשישי [פוזבייקר,דגדוגית,הפרד (חבר מאוד קרוב שלי,אני קורא לו פרד היא עקשנות זאת תחונה מאוד חזקה אצלו),מישמיש והחבר שלה] אבל בגלל החוסר הארגון וחוסר ההחלטיות האופייני לקבוצה הזאת הגעתי למצב שאנחנו מסיכים על משהו אבל זה כשאחד ישן,כשהשני לא בראש שלו לכתוב בקבוצה והשלישית בכלל לא רואה מה כתוב והחבר שלי לא כותב כלום אז רק אני ודגדוגית היינו מעודכנים אבל גם אז אני מגיע למצב שבו אני מחכה לה שעה וחצי לבד בפארק -_- ועוד היא אמרה למישמיש לבוא והיא חיכתה לחבר שלה בשביל לבוא איתו ובמקום שכולנו ניפגש בסיבובת 8 בערב נפגשנו כולנו בשעה פאקינג 12 בלילה (חוץ מהפרד,הוא לא הצליח לבוא).ב9 ומשהו דגדוגית הגיעה ולנו קצת זמן איכות,היה ממש נחמד לשבת איתה בלי פוזבייקר (הם זוג,ואני והיא אקסים מהתיכון אבל גם חברים מאוד קרובים עוד מ2009/10) ולדבר כמו שהיינו עושים דיי הרבה ממש לפני שהם התחילו לצאת.עם הזמן הלכנו לפיצריה קרובה כי הכתה בי דודא חזקה לפיצה והיא לאיזה קינוח וישבנו שם בערך שעה עד שמישיש וחבר שלה סוף סוף הצטרפו ומשם עוד כמעט שעה עד שפוזבייקר גם הצטרף וישבנו חמישתינו ואכלנו וצחקנו על כל מיני נושאים.גם האוגרת (ידידה טובה שלי שאני מכיר בערך 6-7 שנים,יש לה לחיים של אוגר כשהיא מחייכת וזה ממש חמוד) עם ידיד שלה וכשכולם החליטו לקפל ישבתי עם שניהם באיזו גינה לא רחוק והשלמנו קצת פערים (לא ראיתי אותה מאז כיפור) והיה ממש נחמד.יום שישי היה ממש טוב סה"כ :)
היום (שבת) התעוררתי לקראת 6 בערב והייתי על המחשב,ראיתי סתם איזה סרט ושיחקתי LOL עם אחותי ואז עם סטלוס מקסימוס.אני והוא שיחקנו עד 7 בבוקר,החלטנו שעד שהשמש לא למעלה בשמיים לא מפסיקים לשחק והיו לנו 3 נצחונות רצופים והיה סוס רצח.אני מצאתי את עצמי מגיע לmastery4 עם Master Yi ונזכרתי כמה שblind pick זה סרטן (לאחותי יש משמש חדש בEU West כי פרצו לקודם שלה ועכשיו היא מתחילה הכל מחדש וכרגע ברמה 10) אבל היה צחוקים למרות שחוץ ממשחק 1 הפסדנו את כולם (ספציפית בblind pick) וכשאחותי דפקה לי rage quit מהחדר אחרי כמה משחקים אני וסטלוס מקסימוס שיחקנו בdraft pick כמו אנשים נורמאליים והיה לנו רוב של נצחונות.
היום בבוקר נסעתי לבקר את החברה הכי טובה שלי שלא ראיתי בערך חודשיים וכ"כ שמחתי לראות אותה,אבל קודם אספר לכם כמה דברים:
אני בן אדם עם רגשי נחיתות פסיכיים,אני מסגול לחשוב שלאנשים הכי קרובים אליי נמאס ממני סתם כי הם לא שולחים הודעה מידי פעם (אני בן אדם שנוטה להיות ממש נודניק וילדותי אז יש סיבות ללמה שלאנשים יימאס ממני) והיא כ"כ שקועה בבלאגן שלה שאין לה הכי זמן אליי וזה ממש מבאס לפעמים.במהלך 2015 היו לנו אפילו כמה ריבים,אבל לזה אני לא אכנס כי זה סתם מדכא לחשוב על זה.
היום נפגשנו וכשהייתי אצלה היא קפצה למקלחת ופשוט נשארה עם הדלת פתוחה,בהתחלה הייתי טיפה נבוך אבל זה היה דיי משעשע.לפי דעתי צריך לתת בבן אדם הרבה אמון בשביל להתקלח מולו,ועוד לנהל איתו שיחה תוך כדי ועוד אחרי זה לבקש ממנו עצמה עם למרוח קרם על הגב וזה הרגיש לי ממש טוב התחושה שמספיק נוח לה והיא מרגישה מספיק בטוחה איתי בשביל להיות בסיטואציה הזאת.יכול להיות שסתם נדמה לי?אולי,אבל זאת דעתי [למרות שבושה זה לא תכונה חזקה אצלה,ואני לא מתכוון בקטע "זנותי" (זה ביטוי אידיוטי,פרמיטיבי ומיותר לדעתי אבל אני משתמש בו להסביר את עצמי טוב יותר כי אלה המונחים שאנשים מבינים לצערי) או מיני].
ראיתי את הכלבה המקסימה שלה ואת החתול השמוק שלה ומאוחר יותר יצאנו לאכול קצת סושי ולמטה מתחת לבניין שלה צילמתי כמה תמונות (אני צלם חובב,תמיד יש עליי מצלמה) כמו שאנחנו רגילים והיא כמובן יצאה מדהים בכל תמונה.במסעדה ישבנו,היא הזמינה לה יין ואני לקחתי בירה כי "נו X אל תיתן לי לשתות לבד!" ואכלנו להאנתינו.דיברנו קצת והשלמנו פערים והיה ממש נחמד.כשליוויתי אותה לאוטובוס ישבנו בתחנה מחובקים ואני כהרגלי עשיתי לה נעים מאחורי האוזן והיא כהרגלה התחילה לפרפר כמו חתול,הייתה לי חסרה הקרבה הזאת.
היא נסעה הביתה ואני הלכתי לכיוון תחנת אוטובוס אחרת ומשם לקחתי עוד אוטובוס ואז עוד אוטובוס וב4 אחה"צ הגעתי הביתה עייף אך עם חיוך :) היה טוב לראות אותה,לא לשמוע מהBFF שלך זה מבאס טילים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock