אני חייב להודות שאני הייתי הרבה פחות אדיש ממה שאני רגיל להיות.
ב7.10 אני בעיקר כעסתי (ותמיד כשאני רואה סרטונים מאותו יום הכעס חוזר).
ובמהלך "עם כלביא" (איזה שם נוראי אינעל ראבק) נתפסה בי מעט חרדה.אני לא עסתי בחלק מהתחביבים שלי כי הייתי בטוח שתתפוס אותי התרעה באמצע.ההתרעות האלה הפריעו לי יותר מהטילים.
אבל מה?החברה הכי טובה שלי התלתנה תוך כדי.הייתי בחתונה הזאת ובגלל שהיה ארוע קטן באיזה חור בטיזינמו גם הצלחתי להנות.שמעתי ת עצמי חושב ולא נתקלו בי כל שניה אנשים.לקחתי איתי 2 מגנטים.
הייתי בעבודה סביב השעון ואפילו נשארתי לישון בעבודה ב4 ימים רשונים.היה מעיק ומטיש.
אני תמיד הייתי אדיש במלחמות,גם במהלך השרות שלי ב"צוק איתן" (מה נסגר עם השמות האלה?!) הייתי נורא נונשאלנט בהתנהלות שלי.תפגע רקטה?שתפגע כוסעומו.אבל ההתרעות אלה הגזימו.
מעבר לזה בשבת לפני אחרונה עשינו לחברה קרובה מסיבת הפתעה בבית (בשת"פ עם בן הזוג שלה).לאלפית היה מפתח לדירה שלהם וניצלנו את זה.היה ממש נחמד וכולנו נורא נהנו.
יום ההולדת שלי ביום ג' הקרוב,לפי המסורת החדשה אני לא חוגג.זה נורא מפריע לחברים שלי אבל באמת שלא ב לי.לא בא לי חגיגות ולא בא לי מתנות.שיחלוף וזהו,אין מה לחגוג.
לא מתנגן כלום ברקע,אני מעדכן מהעבודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
The Shmock