מצד אחד בא לי לספר לכם על הסופ"ש היוצא דופן שהיה לי,מצד שני על הלימודים שאני מתחיל ומצד שלישי מני הרטיח לי את העצבים.
יודעים מה אני שונא?פליימרים.לא יכול לסבול פליימרים.אלף פעם אמרתי לו שהוא בלתי נסבל במשחקים כי הוא מתנהג כמו ילד קטן.וכשאני אומר "אלף פעמים" זאת לא הגזמה כי אני אומר לו את זה מאז 2012 בערך כשהתחלנו לשחק אונליין ביחד.
היום פשוט דפקתי leave.אני לא קונה משחקים בשביל להתעצבן,אלא בשביל להנות מהם.נכון,אני לא השחקן הכי טוב או אפילו סביר אבל מעולם לא הייתי באמת טוב בשום משחק.זה לא חדש לאף אחד ומי שלא טוב לו מוזמן לשחק עם מישהו אחר והכל סבבה.ורק אחרי כמעט עשור של משחקי אונליין למיניהם נפל לו האסימון שאני מתכוון למה שאני אומר.
במשחקים פחות תחרותיים הוא פשוט עושה rush לכל דבר ולא בזין שלי לרוץ אחריו משחק שלם.אני משחק באיזי שלי,יש סיבה שאני לא מזמין אותו או אף אחד אחר לparty כשאני משחק משחקים מהסוג הזה.בודדים המשחקים שאני משחק בקבוצות,אני לרוב שחקן סולו.
לפחות עכשיו הוא לא יציק עם כל משחק 2 בערך שהוא החליט לקנות