Nothing tasts as good as begin thin

אבל למה אני עושה את זה לעצמי? 

למה אני לא מצליחה לשלוט? 

למה זה או הכל או כלום? 

למה זה או לאכול כמו פרה חסרת מעצורים או לא לאכול בכלל?! למה לא מצליחה למצוא איזון בחיים האלה. 

אני התייאשתי.  מאסתי.  לא רוצה. 

אפשר לא לקום מחר בבוקר? בבקשה? 

לעצום העיניים בפעם האחרונה.  

לחוש רגעי סבל ולא עוד. 

לנוח  אבל לנצח. 

לישון לתמיד. 

שם לא אצטרך לאכול,  לא אלוש סבל,  לאא אצטרך לשנוא את עצמי.  שם לא אבכה כל לילה.  שם לא אתחיל על כל רגע שאני חיה.  שם לא אצטרך לבכות על כל ביס.  שם לא אצטרך לראות את הגוף המגעיל שלי.  

אז אפשר בבקשה?! 

רק דבר אחד מבקשת

ל מ ו ת