ממתקי אפרסק

ממרום שנותיי (לא באמת) זכיתי ללמוד שלכל דבר יש סיבה, מעין מסלול עם אופק רחב יותר ממה שעיניים לא מזוינות יכולות לקלוט

לפעמים מהדברים הכי מגעילים, מפרקים, כואבים ושחורים צומחים פרחי בר מקסימים

כשהפסקתי להעריץ את הבחורה הראשונה שגרמה לי להבין שאני רוצה גם נשים, גיליתי את עצמי

כששחררתי מהרפואה, גיליתי את ייעודי (או כך אני מקווה לפחות) 

כששחררתי את החברה הכי טובה שלי האדון שלי הצליח לחדור לי לקרביים. 

ולא פחדתי

כי הקול הפנימי שלי אמר לי שמותר לשחרר איתו

והו, איך שזה השתחרר

ומה שהתגלה לאחר כמה שפשופים.. 

אולי עכשיו

כל הנפט הזה שמרוכז לי בנשמה

וחוסר הוודאות

הובילו אותי לכאן

מעוז המסיכות והאנונימיות

ולו, שככל הנראה לראשונה בחיי, ארגיש בנוח לבטא את עצמי

דעותיי

הגיגיי

בלי הפילטרים החיצוניים שהורגלתי לעטות על עצמי בכל כלי המדיה החברתית  האחרים 

אולי כל זה למעשה נועד לגרום לי לחזור לכתוב