פמיניזם:)
בשיחה בעבודה עם אחת דתיה מבינה וחכמה
שוחחנו על שינוי שם המשפחה
אודה, אחת החברות שלי אמצה מנהג להגיד לבריאות למשמע שם המשפחה שלי
אני באופן אישי גאה בו
בחשיפת המוצא המיידית שלי בגין שמיעתו
ובקושי של הישראלים לבטאו במכה אחת, בלי להיחנק
ומעבר להכל
אני לא מוכנה לשנות אותו
נשארת ככה, עם השם של אבי, שלאחר מותו נהיה לי חשוב לשמר את שמו ומורשתו
ולא משנה אותו בשביל אף דרעק (אולי אוסיף אם יהיה שמו אשכנזי ברמה שתסייע לי בחיפושי עבודה)
אבל עד אז, מקווה ששמי הפרטי יעשה חייל, ושלא אצטרך גלגלי עזר גבריים.
"אני לא מאמינה בפמיניזם הזה" קראה החכמה מהעבודה, "מה הבעיה לשנות את שמך לזה של בעלך?"
קודם כל, בואו נתחיל לבחון למה הוא צריך להיות מכונה ''בעלי". אם אני אשתו, אז הוא אישי. מצטערת, כבר בעלו אותי בעבר וגם אז זו הייתי אני. שפה עברית קלוקלת.
הכל טוב ויפה..
אבל איך אני מסבירה את הקישור של הפמיניזם לשליטה?
סבבה, זכות האישה לבחור את המיניות שעושה לה טוב ולהחליט כיצד לשחרר אותה ולא להיות כבולה לסטנדרט הגברי של עצמאות וכוח גם בתחום המיני אם זה לא מתאים. אבל קשה לי שלא להתייחס לכך שמקינון אומרת שזה אמצעי שליטה (הא הא) ואסטרטגייה במאבקי הכוחות, ושכל ההבניה החברתית שעברנו נועדה לגרום לנו להימשך לגברים חזקים בעלי כוח ועמדת השפעה. וכמובן ליפול לרגליהם.
אני אוהבת את זה. אבל לכי תסבירי כמה פמיניסטית את בזיון גרון עמוק, בהתמסרות והסרת כל המחסומים שלך שנועדו למעשה לשמור עליך שפויה בעולם. לא בכדי הרגשתי צבועה בפאנלים פמיניסטיים בהם לרלרתי על זכויות הנשים כשכמה שעות לאחר מכן התחננתי לקבל ספאנקים בתחת והודיתי על כך שזכיתי לשרת.
הייתי בהרצאה שבה נטען שזו הבחירה, ההחלטה והאמון הרב ששורר בין שני האנשים בסוג כזה של אינטרקציה, השבירה של המוסכמה לגבי הציפייה החברתית מהאישה ומתן דרור לדברים שלמעשה גורמים לך להרגיש טוב. קשה לי לא לתהות לגבי הגורמים לבחירה, לגורמים למשיכה שלי לגברים מנוסים, בוגרים במעט שיודעים להכווין אותי ולחוסר הסבלנות שלי לבחורים בגילי או גרוע מכך- בחורים בוגרים שנמצאים בשלבי התפתחות מאוחרים משלי במסלול החיים הבנאלי.
זה עבד לכמה ימים.
עדיין מחפשת את החיבור, בין דמותי החזקה כלפי חוץ למרשמלו שאני בנוכחותו.
אשמח לדעות מכאלו שמצאו את התשובה לגבי עצמן/ם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
