קיבלתי את התוצאות של בדיקת האיידס.
נקייה
לאחר שלושה שבועות של היסטריה וחשש מכל אפצ'י ומבליעת רוק (שמא יתפתח לי כאב גרון שמהווה אינדיקציה)
בלי קשר לכך שכולם מצוננים הנזלת שהייתה לי שיתקה אותי מלחץ
לא התאמנתי [כי פחדתי שאצטנן מהמזגן בחד"כ\מהנסיעה שאחרי בקור]
אכלתי בטירוף [כי אמאל'ה, וההגדרה הרשמית לאכילה רגשית היא אני]
בגדול אפשר להגיד שעליתי במשקל
ושהייתי במצב נפשי מזעזע
אפילו חשבתי שהעובדה שלא קיבלתי את התוצאות אתמול מצביעה על כך שהתשובה חיובית ושמצפה לי שיחה מהרופא
לחברה שהייתה איתי בחופשה נמאס ממני
ולאחת לא היה זמן [נו מתחתנת ודתיה, מה נפלתי עליה עם צרות של חילונים פוחזים?]
והידיד שלי לא הבין
ולאחת נשברתי וסיפרתי אתמול [ועוררתי גם כעס מודחק כששמעתי את התגובה הזועמת שלה על היחס של השולט כלפיי וחוסר ההגינות שלו] והיא מסכנה דאגה ורק אתמול שוחחה איתי מספר פעמים כדי להרגיע.
אז נרגעתי.
אבדק שוב לכשיעברו שלושה חודשים.
אבל האבן העיקרית ירדה מלבי 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
