ממתקי אפרסק

התובנה הזו נפלה עלי ביום שישי, בדיוק ביום שבו נזכרת לשלוח לי הודעה. התובנה הזו לא הגיעה סתם, אלא היא נבעה מהרבה ימים של שתיקה מצדך בהם המילים שלקחת בחזרה הדהדו, לא היית שם כדי להעמיד דברים במקומם, לא דיברת איתי כדי לסייע להבין. פשוט כי לא היית שם, היית שקוע עמוק בתוך הכעס שלך [עדין שקוע בו למען האמת] ונתת לי להתבשל במיץ של הזבל אחרי שנכנסת בי ולטפס על הקירות.

ביום שהבנתי את זה, הבנתי שאני צריכה להתחיל לדאוג לעצמי, לחזק את המקומות שנחלשו בי [חלק מהם גם בגללך, לא מתביישת להגיד]. העובדה שנזכרת לתבוע את מקומך בחזרה לא עוזרת לך, כי אני כבר לא שם. אני הבנתי שגמרת אותי, שהשארת אותי על אש קטנה עד שהצלחת בכלל להתחיל לצאת מעצמך.

ולא, המצפון שלי לא נעלם, אני מכירה בפגיעה שלך, אבל משום מה זה חד צדדי, אתה מזלזל בי, במקום שאני נמצאת בו. והדבר הכי עצוב הוא שמלכתחילה לא ציפיתי לזה ממך. האדם שהתיימר להיות אוזן קשבת בעבורי, פתח לי את הצורה פיזית ומנטלית לא היה שם בשבילי. תטען עד מחר שזה מעגלי, זה לא מונע ממני להפגע, זה לא מונע ממך להיות בן אדם [רגע, אמרתי את זה שוב?! כן] ולהתעניין בשלומי ולו בצורה המינימלית ביותר של מה עובר לי בראש. נחמד שנזכרת לשאול את זה בערב שישי, אבל זה היה מאוחר מדי. כרגע, אני לא רוצה לשתף אותך בשום דבר, לא במקום שאני נמצאת בו, לא בדברים שאני עושה, לא בהצלחות או בכשלונות שלי, לא רוצה שתדע באיזה מקום אני נמצאת בו בחיי מבחינה אישית, בלימודים ובכלל מתי אני אמורה לחזור הביתה ואיך זה מתנהל. מהסיבה הפשוטה שבחודש הזה התרגלתי לכך שאתה לא שם. תצקצק בלשונך כמה שתרצה, אני לא מחפשת את האישור שלך, לא מחפשת שתגיד שאני צודקת. ולשנייה לא הזכרתי שאני רוצה ספאנקים, אתה חושב שאתה לא במצב להעניש אותי? ממליצה לך לא לשאול מה אני חושבת על הנושא.

לא הנשלטת שלך? אין בעיה. לא היה בדס"מ כי לשנינו היה נוח לתת לזה לשקוע, לא הקשבתי לך כשהייתי בחופשה ועברתי דברים עם עצמי, אבל לא זכור לי שהסתרתי את זה ממך ולו ברגע אחד. אחריות לקחתי מהרגע הראשון, אל תנסה אפילו לסובב ולהגיד שלא, זה שאני כועסת לא שולל את מה שאמרתי, זה שנפלטה לי פליטת פה לא נכונה לא אומר שלרגע אמרתי לך [או שמא אני שכחתי] שאתה סתם עף על עצמך ומה אתה רוצה מחיי, להפך. אמרתי לך שאני מכירה בכאב שלך ובמקום שאתה עומד בו, העברתי ביקורת על האופן שבו נהגת אלי כפגוע. אבל שכחתי שאתה אל כל יכול ושאסור לי להגיד לך שזה קשה לי, שזה משפיע עלי בצורה לא טובה ושזה מכאיב לי. העונש שלך היה לא מידתי בעליל בעיני, ולא, לא לענות לי כשאני כותבת לך זו אפילו לא אופציה [זוכר שאמרת לי שלשקר לך זו לא אופציה? אז בדיוק ככה]. להתעלם ממני זה להיות דוש ברמה עולמית שבכלל לא אמור להיות בחיים שלי, אז אל תזקוף את זה לזכותך. מעבר לכך, כשאני שפכתי את הלב בפניך, וכתבתי על מה שאמרת על הרס עצמי [אגב, אתה ממש עומד בדברים שאתה כותב ומתיימר להיות בתחילת הקשר] ועל כך שאני מתחרטת לא הגבת. אז גם בזה אתה לא חף מטעויות.

אתה כועס שוב? בעיה שלך. באמת. לא נכנסת איתך לשום מקום של מלחמת אגו, רוצה להגיד שלא אמרת שאתה רוצה בכלל ולקחת ממני את הלגיטימציה לעשות פאוזה כשזה בכיוון שלא טוב לי? קח כפרה. רוצה להתקטנן איתי על מה סגרתי שתדווח לי ושיש לך את הזכות? בבקשה נשמה.

מה שיגרום לך להרגיש בשליטה, קטנוני ככל שתצא. זה המקום שלך מול עצמך ומה שעוררתי בך. ממש אין לי כוונה לפתוח את זה. ממש לא מעניין אותי מה אתה מרגיש לגבי זה, זו ההתמודדות שלך. [מזל שלא התיימרתי מעולם להיות כתף תומכת בעבורך, איזו דוחה הייתי יוצאת הא?]

*עוד דבר, אני למדתי ממך לא להכנס למקומות הללו, לא לחפש כיפופי ידיים, מזמינה אותך לחזור לשיחת הוואצפ שלנו לפני שנה ולראות שזה בדיוק מה שכתבת לי. אם אתה אומר שיצאתי מתנשאת מה זה אומר עליך? ולא, אני פשוט לא מעוניינת להתחיל להתווכח איתך שוב. לא מנסה להחזיר לך במילותיך שלך, לא מנסה להוכיח את עליונותי. פשוט אין לי כוחות מנטליים לויכוחים האלו ולמריבות איתך*

אתה לא דאגת לי יפה מאוד כל החודש הזה, אל תתחיל לדאוג עכשיו לגבי סוג האנשים שאני בקשר איתם ועם מי אני מדברת ואיך. דאגת שמא המשכתי, שמא אני לא שמה עליך. אני לא במקום של ללכת למשהו חדש, בטח לא שליטה [אמרתי ואגיד לך את זה שוב, זה בגלל שאתה פגעת בי ברמה שריסקה את האמון שאני מסוגלת לתת באנשים שאמורים להיות שם בעבורי, לא מסוגלת לעשות את זה איתך כרגע, קל וחומר שלא עם מישהו חדש שאלוהים יודע מי הוא באמת].

אז הנה, אני אומרת לך את זה בצורה ברורה. אני כועסת ומאוכזבת. ושום דבר ממה שאמרתי או ממה שעשיתי לא נועד להכניס לך, אני לא אתחרט על מה שאני אומרת כרגע כי זה לא בא ממקום של זעם כמו לפני שנה, אני אעשה דברים שטובים לי ואתה יקירי ממש לא היית טוב לי [והעובדה שנאלצתי לחפש מקום חיצוני לפרוק בו את זה מדברת בעד עצמה]. אני אחליט אם אני רוצה שתהיה שוב בחיי ללא תלות בדבריך לגבי הקשר [אופס, לקחתי לך שוב את השליטה?]. אני אחליט אם אני רוצה שהתמונות שלי יישארו אצל מישהו שבמקום מסוים ויתר עלי [ולא בא לי שהוא יראה אותי מונצחת בצורה מאוד אינטימית שלי כשהוא בחר לוותר עלי].

התגובה שלך, בין אם היא נובעת מכעס ובין אם היא סתם קטנונית פשוט עצובה בעיני. לא מחפשת להכאיב לך, לא מעניין אותי להתנקם בך כי זה סתם גועלי ואני לא מעוניינת להיות במקום הזה. ניסיתי לדבר איתך בצורה נורמלית אבל שוב לקחת את זה למקום של ריב וכעס והתקוטטות. ובחייאת, לא רוצה. מגיע לי שקט, שקט מכל התחושות הרעות שגרמת לי להרגיש, מכל התוכחות שלך [כשביננו? גם שליטה או לא אני יפה מאוד פרגנתי לך על הנשלטת הקודמת, אין ביננו שום קשר רומנטי או יחסי זוגיות. היה ביננו אמון שנפגע, שאני פגעתי בו ואני מכירה בכך. התגובה שלך והדוגמא לגבי הזוג שעמד להינשא לא מתאימה, האלמנט של החיים המשותפים והאהבה ועוד הרבה דברים אחרים לא היה פה].

לא רוצה לדבר אחרי הקיץ? אל תעשה לי טובות.

לא רוצה לדבר בכלל? כנ"ל.

זה כבר לא משפיע עלי לאור החודש האחרון. אני כבר שבוע מסתובבת עם ההבנה שחתכת אותי והייתי בטוחה שהשיחה ברביעי נועדה לסגור הכל [ועצם העובדה שהעמדת אותי במקום הרע הזה מספיקה, חתכתי אנשים מחיי על הרבה פחות מזה].

והבנת נכון את כל מה שאמרתי\עשיתי. אני לא רוצה, זה שזרקתי לך את זה בצעקה כשעמדנו להכנס לאוטו לא אומר שלא חשבתי על זה קודם לכן. זה לא אומר שמיום שישי שעבר לא הבנתי שזה המקום שאני נמצאת בו ופשוט לא רואה את זה כי אני מטומטמת. לא חותכת בצורה גורפת כלום כי אני לא במקום של לעשות עכשיו חשיבה נכונה ולהעריך את הדברים, אני יודעת שאני רוצה להיות כנה איתך ועם עצמי. אתה לא תהיה פה חודש ואני מקווה שעד אז אבין עם עצמי, ואם אתה לא רוצה מעכשיו אז בבקשה, אם אתה לא ציפית שאני אגיד שאני לא רוצה ואקפוץ על כך שהכעס התחיל לשקוע לך רק עכשיו [שוב, אני לא באמת יודעת, פשוט הנסיעה שלך עכשיו] אז תחשוב על זה מחדש. לך יש גבולות והבנתי שגם לי צריכים להיות, אני לא יכולה להיות פגועה ומרוסקת ממך בצורה כזאת [בפרט כשאתה יודע את זה] ולהמשיך כאילו הכל בסדר מבחינתי, יש גבול גם לדבקות שלי בך. חושבת שהקיץ הזה יהיה זמן טוב לשנינו לבצע חשיבה מחודשת.