עצבנתי אותה, אני מבינה
כששתינו גילינו מה עוללתי היא התחילה לבכות מעצבים, לא לפני שהיא צעקה עלי
באמת שהתכוונתי להזכיר, אבל האזכרה של אבא שלי גרמה לי לשכוח את הסלט באוטו
מסתבר ששישה ימים בחום הזה לא עשו לו טוב
לפחות הבנו את הסיבה לריח המוזר
אז מצאתי את עצמי כפופה יותר מדי זמן
משפשפת בנמרצות את הריפוד, גם את זה שמתחת למושב הנהג
ותוהה לעצמי, איך לי הדברים האלה תמיד קורים
הבוסית הגדולה כעסה כמובן
ולא דיברה איתי כשעליתי וירדתי מהבית עם דלי מלא במים והבטחה שהריח ייעלם
בשיא החום הזעתי את עצמי לדעת
והשמלה הקיצית ממש הקלה בהתמודדות עם השמש,
אבל היה לי לא נעים לדעת שכשכל אוטו יעבור בכביש
יראה אותי עומדת בצורת ריש
לכי תסבירי לו שהכל עדיף על פני אמא כועסת
עונשים קיימים גם בחיים האמיתיים
היה לי קל לשכוח את זה
ותמיד יש בוס כזה או אחר מעליך
הדבר המצחיק הוא
שזה הכי קרוב שלי לסשן בשלושת החודשים האחרונים
וגם הבאים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
