ממתקי אפרסק

אני מכירה אותך כבר כמה שנים

כמוך וכמותך

לאחר שזכיתי לראותך מהקרביים יש לי רדאר שמצליח לזהות

ואם אראה אותך היום

ונהיה בסיטואציה שבה נהיה שתינו בחדר סגור, בלי שתוכלי לברוח כמו שאת תמיד עושה

אגיד לך את הדברים הבאים:

אין לי מה לקלל אותך, כי אני לא ארד לרמה שלך

ואת לא יודעת להתמודד עם נשים כמוני, אני כמה ליגות מעלייך

אז את מנסה למשוך את הידיים שלי למשחקי הבוץ שלך

הפעם אני לא נכנסת לזה, את מוזמנת ללכת לשפוך דמעות תנין לכל הדפוקים האחרים שמייחסים לך אנושיות

אני קלטתי אותך, יצור אומלל ועצוב שכמותך, את לא יודעת לאן להוציא את הזעם שלך כלפי עצמך

על כך שבכל תחום חיים את עוטה מסכה ומתבכיינת ומייבבת ומקטרת

זורקת את הצואה הפנימית שלך על כל מי שמסביבך בלי להסתכל לשנייה על ידייך המזוהמות

אז הנה, הצלחת להפוך את המקום לדיר חזירות שיהלום בהמות כמוך

אבל אני לא אבוא להתפלש איתך, לרגע אל תשכחי, על כל אבן שתזרקי תקבלי רקטה

שתהיה מלאה ברסיסי מראה שלרגעים תוכלי לראות את דמותך האמיתית, נטולת האיפור, ואת תיגעלי

את תמשיכי להיגעל כי את לא יודעת איך להתמודד עם עצמך

והתגובות שלך יחמירו, את תגידי דברים שאת לא מתכוונת רק כדי לנסות להכאיב לי ואת תשנאי את עצמך על זה

פספסת דבר אחד חשוב מאוד- אני נמצאת למעלה בעוד שאת מנסה לגרד את הקרקע מלמטה

כי אין לך כלים להתמודד איתי, לא בצורות אנושיות שמצריכות שיח ודיבור, את רק יודעת ללכת ולהתלכלך בשמלת השבת הלבנה שלך ולבכות אחר כך שאכלו לך ושתו לך

אני אמשיך ולשמור על קור רוח בעוד שאת תמשיכי לכרות לעצמך את הקבר

כשהוא יהיה בצורתך אני אתן את המכה הסופית

ואל תטעי, היא לא תהיה אלימה

בסך הכל נשיפה שתנפץ לך את הבועה שאת שווה משהו בעולם ותמוטט את בית הקלפים שלך