ממתקי אפרסק

חלקנו פעם שיחה של כמה שורות

כאלו שהשאירו בלב המדמם שלי חלקים שרצו להתמלא בך

עד כלותי, בדרך שידעתי אז

ולעיתים אני קוראת אותך

בכל פעם מחדש נפעמת, הפעם היית חזק מתמיד

כי הצלחתי להרגיש אותך בפעולה, מפעפע בנבכי החשקים שהתעוררו בי

אולי זה כי הלב שלי פתוח מדי לאחרונה, לאו דווקא בצורה הנכונה

אולי כי אתה תמיד סימלת לי סכנה מהי, בפרט כשהיא מגיעה בדמות עלם חמודות שיודע את העבודה

ומזכיר לי בכל פעם מחדש למה אני לא ממהרת לרוץ להגדרות עצמיות אלא נהנית לנוע במרחבים הפתוחים שלי

מדמיינת אותי מקריאה אותך

ומסבירה למה ואיך ומה לי ולעולם הזה

הלוואי שהיית פחות שבור

ואני יותר בעולם הזה

אבל אני לא ילדונת

גם לא קטנטנה

למדתי לבנות ולשבור את עצמי, להפוך את עצמי לפניקס סגול

ללא העזרות בזרים שיכינו מכך מנעמים

הלוואי שיכולתי לספק לך את הצורך, ואתה יכולת לא להכאיב