מסתבר שהתחושה שלי שאני מכריזה כל הזמן באינטרקציות שלי עם הבחורים שאני מחפשת משהו רציני אולי מוצדקת בחלקה, אבל בחלקה השני היא מופלאה והיא מונעת ממני כל כך הרבה צרות
ראו ערך ערב שישי הזה:
מצאתי את עצמי יושבת מעוננת, כותבת בחולצת טי רפויה בלבד, עם כפכפים (כי בכל זאת קר) וללא תחתונים, בבית ריק
ובהרצה לאחור:
הייתי אמורה להפגש הערב עם אחד
1.96 יפה כזה, עם עיניים גדולות וריסי איילת
איך אני יודעת מהו מראה ריסיו?
הו, זה מכיוון שנפגשתי איתו בעבר, לפני שיש ה חודשים לערך כשהחלטתי לבלות ערב פברואר קפוא בים בחברתו על פני סטוץ שחשק בי מזה זמן רב.
התחבקנו רועדים מקור בפלמחים, כמו שרק שני אנשים קפואים ובודדים בעולם יכולים.
שוחחנו חמש שעות, פרקנו הכל, הוא על גירושיו ואני על חיי.
בסוף הערב סיפר לי על הפגישה שלו, שהוא רוצה להזמין אותה בשנית בהיותה סטודנטית לרפואה שביטלה גם אירוסין ומבינה קצת יותר לליבו "כי היא למשהו רציני" ואני, שבאותו הערב גם לא הרגשתי שהוא נמשך אליי מעבר לחום הגוף לידיו הקרות והגדולות, נשברתי מבפנים, שהרי שוב כוניתי הבחורה ההיא שהיא לא נתפסת כרצינית.
לכן, כשהציע לי להפגש שוב, הרגשתי שזה הזמן שלי לשיח שבורים שוב על הים, למרות הצעתו להפגש בביתי אם יהיה ריק או להשלים איתי את הסרט מציצים שלא צפיתי בו (אל תשפטו)
כשהתעקשתי על חוף חשוך פחות והומה אדם יותר הוא ניסה להסיט
מזל שהתעקשתי כי זה הוביל אותו לשאול אם אני רוצה רק לדבר
ואני, למודת הכרזות-אני-מחפשת-משהו-רציני-שלי אצתי רצתי להכריז שאני מחפשת משהו רציני
ואז הוא התבדה, והודה שחשב שנעשה יותר כי בפעם הקודמת רק דיברנו
פרס פליי:
*התחתון הוסט מעליי במהרה*
*ריאותיי התמלאו באושר*
*קפה קר בכמות לא הגיונית הוחדר אל קיבתי*
*שירים מופלאים מתנגנים לאוזניי*
#שלווה
#שקטה
#גאה_בעצמי_על_התעקשותי_על_שלי_שהובילה_לגילוי_האמת