זה מה שמאפיין אותי איתך
אני רוצה לתת לך לקרוא אותי בצורה הכי מזוקקת שלי
לפתוח את האתר למולך
לשבת ולצפות בעינייך היפות בונות את דמותי המלאה
זו שעברה ונשברה לפני שנה
שהתרסקה והתנפצה על בית חזה של סאדיסט מתעלל
ובאמצעות כמה מילים וירטואליות בנתה לעצמה עולם
והלבישה על פצעיה מילים
שהתמזגו אט אט לעורה
ובנו אותה מחדש
ואתה, שנגעת אתמול ברגליי, לחיי, ידיי
רואה שלא מרגישים בכלל את הצלקות
אז את זה אני רוצה לתת לך
וכל מילה שתקרא תיקרע מעליי
תותיר אותי כשמיכה טלויה למולך
לבושה, אבל עירומה מעורי שלי
ממי שבניתי בהווייתי
בדם, יזע ומילים
אבל אני רוצה להסתיר ממך
שורה פה
פסקה שם
שחושפת את המערומים שלי בצורה הכי פנימית
וממחישים את הסערות שמתחוללות בי תכופות
אני אתנקב בשבילך
באמת
רק לא בנקודה ההיא מאחוריי האוזן
ובצד השמאלי של החזה
כי אני צריכה רק עוד קצת
שישאר בתוכי עלה תאנה שישמש לכסות בושתי
לפני שתסיים לשתות לי את הנשמה בקשית
אתה מבין כמה אתה קרוב?
לראות, לחוות, לקרוא לא רק באמצעות קצה האף
אלא גם בקצות אצבעות הידיים
שימששו אותי מבעד לכל החורים השחורים שפחדיי פערו בי
כל כך קרוב
עד שאני נשרפת ממך כשמש
בעצם, מסתבר שהרצון שלי לשמר קצת מעצמי
ממחיש שאתה לא באמת לי
כי כנראה שהתחושה שמנקרת בראשי
שאתה לא יכול לי באמת
נשענת על אדני המציאות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
