תבין יקירי שחור השיער
לא דבקתי בך
אלא ברחתי מעצמי
השתקתי את קולי הפנימי שבראש בברבורייך
וככל שהם התעצמו רצתי מהר יותר
ומשנתקלתי בך
נתתי לך להקיף אותי בזרועותייך הקצרות מלהכיל
כי אני כבר לא יכולתי לי יותר
עכשיו לעומת זאת
אני עומדת
ועם מחט דקה
בדמות עפרון
אני מחוררת פתח בראשי
ונפעמת לצפות בקולות הופכים לאותיות שחורות ולא לדם
אותיות שנשפכות על הדף
ויוצרות עולם
אז בשקט פנימי
ובקיבה ריקה מהאבסת שנאה עצמית
אני מפסיקה לרוץ
מפסיקה להקיף בידיים זרות
וגם לא מנסה להגיד את המילים הנכונות
תבין, כסיל
אני לא מוחה במכוון על ריק
כדי לעורר תגובת כעס מדומה שתשאיר סימן על ישבני
באנחות קוליות שיעמעמו את האמת המהדהדת
אני פשוט אומרת את שעל ליבי
לב מרוט, מלא בגלדים, ודבקים מכל המינים
שמאס
בלחורר את עצמו לדעת
עם אצבעות מזוהמות של זרים
והלב הזה
שלא מחובר למציאות לדידך
רוצה רחוק
כמה שיותר רחוק ממך
אז אתה מוזמן לקחת את ההערכה שלך בדבקותה בך
ולקפוץ
מהפער בין מי שהיא חשבה שאתה בעודה ברחה מעצמה
מסומאת עיניים
למה שהיא גילתה שאתה באמת ברגע שפקחה אותן
כזה הוא יהלום
ברגע שהוא מתלטש
יופיו מהפנט
מילותיך העוקצניות שרטו ושרפו
אבל את הליטוש הסופי היא ביצעה בעצמה
כי היא יקרה לעצמה
ויצרה וורד בתוך היהלום שהיא
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
