חבשושית
כמו שרק ילדה בת 21 יכולה לכמוה
לגבר אֶלים אָלים
שמלביש על מילותיה את פצעיו
ולא מפסיק עד שהוא פוצע אותה
חרישית חרישית
עד שהיא נדחפת לאור גחמותיו
מההיי ששורה עליה בנוכחותו
עד לרצפת רחוב ביתה
אני פוקהונטס
כמו שרק אישה יכולה לספוג את נלעגות מוצאה
מבלי שתינתן הדעת לשיבוש הליכי החקירה
ההיסטוריה תמיד תציג את לרלורי המנצחים
או לכל הפחות אלו שידם הייתה משגת לאות הכתובה
אני וולך
אבל מתונה מתונה מתונה
למרות שבטעות היום הפלקתי לשני בני משפחתי
אני עדיין מחכה לאחד שיבוא אליי כמו אלוהים
ויגאל אותי מהאש שבוערת בי
בין שתי קצוות נשמתי
זו שרוצה
וזו שיודעת שעוד לא הגיעה העת
לא עד שהשריד האחרון יתפוגג מפיזיותה
אני חוקרת הכאב
סקרנית הסבל
אני מדענית הייסורים
וההרס העצמי שמנפיק כאלו יהלומים
שערכם האומנותי לא יסולא בפז
ויהווה מקום ניקוז בעבורי
לכל הסקרנות שגואה בי לפתע
לצלילת מעמקי התהום האנושית
אז אני בוחרת לצפות בה
באמצעות אישה שאישפזה את עצמה לחקר השיגעון
או לקרוא אותה
באמצעות נערה שדיממה את כאביה בסדרת מכתבים שלא הייתה אמורה לראות אור יום
אני מאזינה לה באמצעות הצגה של אחת
שהשכילה להפוך אלבום מיועד לכשלון למופע מרהיב
אני לא מפסיקה לכאוב
רק שבמקום לחוות על בשרי
אני מתחקרת את אלו שחזרו מהתופת
במקומי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
