מסתבר שהגעתי לפרקי בגיל 26
ואני מוכנה לחוויות משעממות על פניו
בניגוד לשנה שעברה
שגרמה לי לצלוע לא פעם
ממספר סיבות שונות
רובן שגויות
זה התחיל בכך שבמסיבות
מצאתי את עצמי נהנית יותר מלעשן
ולהביט באנשים המפזזים על הרחבה
מעבר לכך שהפלייליסט המתנגן הוא ככלום ואין
לעומת מה שמתנגן באוזניי
וממילא האינטרקציה בין האנשים מעניינת יותר
שלא לדבר על המיאוס שלי בצלמים שמסתובבים באירועים הללו
ומתעדים כל פיסה שמונעת ממני לרצות להביט באלבום
שיתפרסם שבוע לאחר מכן בפייסבוק
בכדי למשוך עוד בליינים תועי נשמה
לא גמרתי שם כמובן
המשכתי להוצאת אנשים רעילים מחיי
כאלו שלאחר מפגש איתם הייתי חוזרת טעונה
ולא נתתי לרחמים על האופן והצורה להכתיב
אלא לכך שהקמצנות, הצביעות והעדר הפתיחות אינם חלק מחיי עוד
אז אני מגיבה, ולפעמים משחקת אותה מבוגרת אחראית
בכך שאני מעמידה פנים במפגש פנים אל פנים שאכפת לי
אך הביקורת שלי, נוקבת ככל שתהיה, אמיתית היא
ואין לאנשים כאלו מקום בחיי עוד
כמו שלדושים אין
לכן אני נהנית לעיתים לחקור אותם בפייסבוק
איכשהו אני מצליחה להגיע לאימהות שלהם
ודמותם העגולה יותר מצליחה להיבנות לי
בין אם באמצעות קצוות מנוגדים או מודל השראה
אני חוקרת אותם כמו שאני חוקרת את הסופרים שלי ואת הסרטים שלי
אוספת חומר רקע שמוסיף נופך שונה ונוסף
ובין לבין, תוהה אם האם יודעת שבנה הוא מאנייק לבנות מינה
זה המשיך בבגרות שהפגנתי
לנוכח דייט משמים
ולסירובי למלא את החלל שנוצר בשתיקה
במלל רב מדי
עליי, על מיניותי ועל עברי
לכן כשהציע להמשיך לטייל אחרי האלכוהול
ווידאתי איתו מה הסיבה לכך
מתוך התחושה שאם זה תקוע עכשיו זה לא ישתנה כשנצא לאוויר הקר
כי אני פה וכך גם הוא היה
אז למה לא לנצל את הרגע וליהנות מחברתי כעת
מעבר לכך שלא היה לי כוח שינסה לגעת בי בהמשך הערב
לכן דחיתי את הצעתו לשלם עליי וגם את הצעתו ללוות אותי ברכבי
במקום יצאתי עם מוזיקה שמחה באוזניים (בסרטון שיובא להלן)
ואצתי לי לארומה, לקריאת הספר שהבאתי איתי מבעוד מועד בתיק
ולהאזנה למוזיקה ולצפייה באנשים
נשבעת שהשעתיים הללו נוצלו בצורה הרבה יותר טובה ממה שהיו מנוצלות בחברתו המשעממת
גם בשקט הזה שיש לי
בבחירות לא ללכת עד קצה גבול היכולת
ואז לקחת את הצעד הנוסף מעבר לקו הגבול
אלא פשוט להיות ערה לבטני
ולהגיב בהתאם
לכן אני חוקרת את מה שמעניין אותי באמצעות מגנים חיצוניים
של אמנים ואנשים אחרים
שמוכנים לגלות לי כיצד נראה העולם האחר הזה
מבלי שאצטרך לדמם כמותם
ובביטחון הזה
להגיד את שעל ליבי
ולדעת שאני יודעת
אני יודעת שהפעם יצאתי פחות מהודקת מהרגלי
אך אלו המחשבות שנמשכות מראשי כמו משרביט
ואני כבר לא מתנגדת
רק מתחרטת
שלא התחלתי להקיזן מוקדם יותר, כשהכותרת קפצה במוחי
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
