לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

ממתקי אפרסק

מזקקת את ההוויה למילים

כינוי:  Peachiee

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2019    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מוזיקה


התחושה המופלאה הזאת כשאת מוצאת אלבום מוזיקה

בלי שחיפשת או התכוונת, אלא פשוט בדרך לא מובנת כזו שגרמה לך להבין שהיקום תכנן שתאזיני לו

ואת עושה זאת, ברביצה נעימה על המיטה, שוכבת על בטנך ובלי לשים שוקעת בעולם אחר דרך אוזנייך

נעה בין צלילים ומנעדים שונים ורחבים, שוקעת בהזיות וקולטת צלילים שמסמנים את השירים המדוייקים בעבורך

גם לאחר ההאזנה הראשונה

את חוזרת אל השירים האלו שוב ושוב

מאזינה להם בעודך מדביקה חלקי חיים שמעניקים להם משמעות רחבה יותר

כזו שתגרום לך להעלות את השירים האלו בשיחה עם אדם אחר

כזו תחושה אני רוצה

בבחור

 

שיגרום לי להתרגש מכל פיסת תו חדש שאגלה בו

שארצה לחקור אותו עוד ועוד

שהפעם הראשונה בה אתגלה אליו אשקע בעולם בין ממדי אחר

כי הוא פשוט ימלא אותי במידה הנכונה

ויתקשר לי לכל תחומי החיים בדרכו הייחודית

עם המנגינה שלו

 

הרבה זמן שאני לא מוצאת אלבום כזה

ואני מניחה שזה קשור גם לכך שאני לא מוצאת בחור

אבל הבנתי בימים האחרונים

שעד שלא אמצא את בחור אלבום המוזיקה הזה

אני לא אתפשר

 

ובנימה אופטימית זו, למישהו יש המלצות לאלבומים שורטי נשמה? כאלו שעיצבו אתכם

נכתב על ידי Peachiee , 13/8/2017 13:32   בקטגוריות אופטימי  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Peachiee ב-13/8/2017 14:18
 



בוגרת


עד כמה אני אחראית?

למרות הפסקת הזיונים שלי שלחתי הודעה למר יוחאי (ע"ע קטע הסטנדאפ של תום יערי על בחורים)

וסרבתי להצעתו לקפוץ אלי לעבודה לקוויקי בעבודה

אפילו לא הזמנתי אותו אלי בערב לאחר שגיליתי שהבית ריק

כי יש לי מבחנים להתרכז בהם

ומעבר להכל

גם לא התקשרתי אליו לבוטי קול בלילה

או לכל בחור אחר בארכיון

 

עד כמה אני שולטת בעצמי?

נתתי לנהג ערבי לחתוך אותי היום באמצע הפנייה

ועשיתי לו רק אצבע משולשת מלווה בצפירה בת עשרים שניות במצטבר

כמובן שהמשכתי גם כשעצר את התנועה כדי לעשות לי תנועה מגונה מהחלון של רכבו

ברמזור הבא ברגע שבו נסע לידי במבט וואנבי מאיים

עשיתי לו אצבע משולשת עם חיוך ענק להבעת חיבתי העמוקה כלפיו

הוא, למשל, היה פחות בוגר

ושפך על השמשה שלי את המים שבבקבוק השתייה שלו

ועל המכונית שלפניי זרק את הבקבוק הריק

נו שוין, לפחות הוא עזר לי לנקות אותה*

 

עד כמה אני מעריכה את זמני?

בניתי תכנית אימונים חדשה עם המאמן האישי

מטורפת, מושקעת שתקרע לי את הצורה יותר מבדרך כלל

לאור החשיבות שאני מייחסת לתרגילים

ולעובדה שהמכון התחיל להתמלא באנשים מתוסכלים שיצאו עכשיו מעבודתם

ולקרקורי הבטן שלי

הבנתי שמקומם של התרגילים הללו הוא להיעשות למחרת

בבוקר, במכון ריק שבו רק הזקנים החביבים יהיו עדים לכשלים שלי בהנפת המשקולות

וברור, אני לגמרי אצליח לזנוח את השעון הביולוגי שלי ולהתחיל לתקתק עבודה בשבע בבוקר

 

[*למרות שזה מנוסח בהלצה, זה היה מפחיד לראות את המהירות בה הוא הפך מבן זונה לבן זונה אלים, מעולם לא הודתי לאל על הנעילה האוטומטית ברכבי ושהוא היה באמצע נסיעה מאשר ברגעים אלה]

נכתב על ידי Peachiee , 8/2/2017 20:42   בקטגוריות אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



צרה שמתחילה באות א'


היית נחמד היום לחברה שלי

והיא מרוב תדהמה התקשרה לדווח לי שאמרת לה שלום

גורמת לי להבין שלמרות שאתה דייר מוגן בראש שלי

מעולם לא שמעתי את קולך

 

ראיתיך לבוש, מכוסה זרועות

המוזיקה השבטית שמתנגנת באוזניי

לצד חוסר יכולתי לפרוק את עצמי כהרגלי ביום שישי לאור ריבוי המטלות

מביאים לכך שפשוט אגיד זאת

אתה לא יוצא לי מהראש

מהרגע שראיתי אותך מביט בי בצורה שבערפל האלכוהול נראתה לי קצת שונה

והיינו כמעט באותו גובה, כשכבר לא נראית כגוליבר גבוה ומאיים

אלא כמו כל שאר הבחורים שאני מביטה בהם בגובה העיניים

אתה ממשיך לזיין לי את המוח והקרביים

 

אני רואה אותך עומד שם ומדבר איתן

בעודך רוקד, מוציא את כל החייתיות הפסיכית שבתוכך

ועצם העובדה שהיום קפצת לבקר במפתיע במכון

גרמה לי להודות לאל שהתחושה שלי עדיין לא חזרה לכפות הרגליים בגלל העקבים

ושבחרתי לא להתאמן היום ופספסתי אותך

כשעברת לידי בכל הפעמים שלשום

מלמלתי את כותרת הערספואטיקה שחיברתי במקלחת

בעודי שטפתי את השיתוק של גפיי למראך

וקידדתי אותך במוחי למישהו מצחיק

 

יש לך עליי השפעה מכשפת

ולא משנה כמה אנסה להתעלם מזה

בחיים לא הייתי מנסה לסובב אותך כמו שעשיתי כמעט לכל בחור בחצי השנה האחרונה

כי אני לא מסוגלת

אתה הופך אותי לחלשה

נטולת יכולת להתנגד

ברגע שתוריד אותי על ברכיי

אבקש עוד בעודי פותחת ללא הכרה את הרוכסן שלך

 

האחרון שדיברתי איתו ונשא את שמך

חימם את לילותיי הקרים

והצליח להגמיר אותי במילותיו פעם אחר פעם

עד שאמר שהוא רוצה יותר

ומאז הפסקתי לענות לו לשיחות

 

אתה צרה צרורה וארורה

שמתחילה באותה האות שנכללה בכל בחור שהתעסקתי איתו

וגם בפרויקט העתידי

האות הראשונה

שגומרת לי את החיים

 

האצבעות שלי מעקצצות להוריד שוב את הטינדר

רק כדי להחליק אותך ימינה לחיי בצורה יותר ממשית

בעודי מתעלמת לחלוטין מניסיונות העבר הצורמים

ומהאינטואיציה המדממת שלי שזועקת שאתה לא בכל כך הרבה מובנים

שאתה בדיוק הרעל הזה שנמשכתי אליו ונכוויתי ממנו פעם אחרי פעם

נר חנוכה שלי, מה אעשה איתך?

חוץ מלשבת לך על הזקן, וליילל, ולזעוק וליצור איתך חיים וגיצים שישרפו את שנינו

אני יודעת בכל איבר ונים שבי שאתה לא מתאים לי

שגם אם יכולת להתאים לי, התחושות שאתה מעורר בי אינן ראויות לי עוד

שאני התבגרתי ונמצאת בשלב אחר בחיי

אז תגיד לי מדוע

מדוע אני מביטה לכל עבר כשאני בלימודים, במכון, במסיבה שיודעת שמשותפת לכלל הסטודנטים במוסד האקדמי שלנו

למה אני מייחלת שתצוץ לי בפייסבוק

שבאיזשהו שלב תעמוד מאחוריי ותדביק את ישבני לזכרותך

תחכך אותי בך ותלחש לי לאוזן שאתה הולך לפתוח לי את המעיים

להשתקע שם ולא לצאת עד שקירות נשיותי ירעדו ממך פעם אחר פעם אחר פעם

עד שאתחנן לקצת הפוגה

שכמובן לא תתן לי

 

אני אכתוב ואפרוק זאת בצורה הכי גשמית שאוכל

אני רוצה אותך

כל כך רוצה שמישהו כמוך, ברמה שלך, יסתכל עליי

יגרום לי להבין שאני יכולה להשיג שכמותך

ולגרום להם לרדוף אחריי כמו כל בחור נגיש אחר

כי אני, בדפיקותי הפרפקציוניסטית

רוצה את הכי הכי- הכי גבוה, הכי מגודל, הכי מופרע, הכי מחשמל, הכי מושך

זה שכולן מקרקרות סביבו ובא אלי כי הוא רואה את מי שאני

אני רוצה שתזיל ריר בגללי,שלמראי תשכח איך לדבר ורק תתחנן להביט בי עוד ועוד

אני רוצה שתתמכר אלי עד שלא תוכל להוריד את עיניך מהתמונות שלי בראשך

שבכל רגע נתון תפגין את החשק שלך ותצמד אליי עם הגוף המטורף שלך

תגרום לי לראשונה בחיי להרגיש קטנה ותפרק אותי כמו שבחורות בגובה שלי צריכות

עד שאצלע יום למחרת

ואז תחזור שוב להטביע את עצמך בתוכי

גרום לי לטפטף אותך בין הירכיים, והשפתיים ומכל אזור בגוף

תעטוף אותי בחשק שלך ושל מה שאני עושה לך

כוס 7\24, זה מה שאהיה לך, אצבעותייך לא יצאו מראשי ומנרתיקי

ויהיו תמיד רטובות ממה שאתה בעבורי

ראשך יעבור לראשי, מחשבותייך ימצאו את עצמן אצלי, ומחשבותיי ימצאו את עצמן אצלך

אני רוצה להיות הסלע שעליו הגלים של חייך יישברו ויתאחו מחדש

אני רוצה להחזיק אותך, את הווייתך וגופך בין עשר אצבעותיי, ללחוץ עד שתשבר ביניהן ולהרכיב אותך מחדש, מבלי שתשים לב אדביק את חתיכותייך ברוק שלי ואחתום אותך בנשיקה.

 

אתה לא לי

אבל אם הייתי אני אחרת

ואתה היית אחר

זה מה שאני רוצה

 

אז עכשיו אחרי שסיימתי לסחוט את המוגלה שהצטברה לי בפצע 

אסגור את הקיא המילולי שלי

בכותרת שנתתי לך, זו שגרמה לי להפסיק לקפוא לידך

ולהמשיך לרקוד כאילו אין אותך לידי

כך אמשיך לקודד אותך

כשהאזור שלך בראשי קצת התנקה והתפנה

אמשיך לזכור אותך בחיוך שיעזור לי לחתום את כל מה שיצא ממני פה

ולחזור לנהל את חיי

ולהגדיר את מקומך בצורה שתעזור לי להתקדם ולא לחזור לאחור

שא ברכה הוד שריריותך

 

שלי ולא שלך,

הוד שומניותה קריצה

נכתב על ידי Peachiee , 31/12/2016 03:10   בקטגוריות אופטימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחכה לעונש


בפעם הראשונה ששמעתי את השיר הזה חשבתי עליך

והבנתי שהוא נכתב כדי לעורר אותי

ולגרום לי להבין שאני לא שלמה עם העובדה שיש לך בת זוג

ושטכנית, יותר ממחצית מהווייתך לא גלויה לי

בעוד שאני פרשתי את בית החזה שלי על השולחן

 

בכל פעם ששמעתי את השיר הרגשתי שזה דוחף אותי לקצה הצוק

אבל סרבתי להביט לתהום ולהבין היכן אני עומדת

אז שקרתי לעצמי שזה בסדר, שאני מספקת וממלאת אספקט בחייך

אז מה שהיה לי אותך בבוקר רק פעמיים וגם זה רק כשברחת או שיקרת לה?

 

איה יקרה שלי, אני עונה לך עכשיו.

עכשיו ביני לבין עצמי, אני מעדיפה להיות לבד.

בלי אף אחד שכולא אותי במילים וברצונות שלו.

קיבלתי הרבה כלים, הרבה התנסויות שעד שהבחור החדש-ישן לא אמר לי שזה קצת מרתיע אותו לא הבנתי עד כמה הם משמעותיים.

אני מנוסה, שרוטה, מצולקת, חכמה הרבה יותר וגם משופשפת.

יודעת מה אני רוצה ולמרות שקרוב לשלוש שנים התעלמתי מהקול הפנימי שלי [כי מה לעשות, הילדה בת ה-20 וקצת שבי התלהבה לחלוטין מהגבר שנכנס לה לחיים] הגיע הזמן שלי להקשיב לו ורק לו.

 

בניגוד להרגלי בקודש לכלוא את עצמי בעוד מסגרת ובעוד בחור ולברוח עד שהוא ירוקן אותי מעצמי אני אעשה זאת לבד.

בריחוק ובקרירות האופייניים למי שנכנסת לתקופת שיפוצים פנימית ולא נותנת לאף שמוק לחרב לה את האימפריה שהיא.

 

אז יקירי המרוחק, זה שחצי עולם מפריד ביננו פיזית ועולם שלם מנטלית. את העונש שלך קיבלת. ואני זכיתי לקבל את עצמי, אמנם בגרסא הלא מעובדת ומלוטשת שלה, אבל היא הרבה יותר טובה ממה שהיה תחת ידיך.

לעולם הצללים שהכנסת אותי לעולם לא אשוב עוד.

 

נכתב על ידי Peachiee , 28/7/2016 10:07   בקטגוריות אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור, ביקורת  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , סקס ויצרים , המתמודדים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPeachiee אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Peachiee ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)