אנחנו חברים כבר מספר שנים
למרות שהתחלנו ממקום אחר לחלוטין
בתור שני אנשים חריגים בגודלם
שנינו הרגשנו את הפוטנציאל באוויר
ובחרנו שלא לממשו
לאחר מספר שנים נפגשנו שוב
במוסד הלימודים
באותה שנה יצאנו לדייט
שגילית שהיה דייט רק לפני כמה שבועות
ושנה לאחר מכן יצאנו לדייט אחד נוסף
כזה שהלחיץ אותי וגרם לי לשכב עם מישהו יום לפני
גילית שגם זה היה דייט לפני שבוע
ואננו נפגשנו כבר בעבר
והלכנו לחקור ביחד מועדוני זימה
כשתמיד דאגנו זה לזו
הסתכלנו אחר על צלקות הקרב של השנייה
ושמרנו פלסטר חירום בכיס, למקרה שפצע אחד ייפתח שוב
אבל אתמול
זה היה
אחר
שוב נפגשנו אצלי
לשתות ולעשן את השבועות האחרונים
רק שהפעם
באת עם חשק מיני שהתעורר מהתרדמת
וכשניגבתי לכלוך שהיה על הרצפה ביקשת שאצניע
כי פתאום מחשוף הפיג'מה חשף חזה
שמשך את תשומת ליבך
ואתה בכלל
נרדמת לי במיטה בלי חולצה
וחלקנו אינטימיות כזאת
של איש ואישה
רק בדמות של ילדים
שמנסים להסתגל לכאבי הגדילה שחוו
ואמרתי לך את המשפט
שבו הילדה הפנימית שבי גילתה לי
שרק אחרי שיעשו לי מספיק נעים בראש
אוכל לשכב
אז כשהתעוררת לאחר שינה טרופה של שעתיים
ושאלת למה אני לא נרדמת
משכתי בכתפיי
והשבתי שמה שירדים אותי זה נעימי בשיער
אז עשית
וכל הגודל שלך ניסה לכרבל אותי
בחום אנושי שידעתי שפתאום שוועת לו
אבל זה חנק אותי
הפחד הזה
להיכנס למסלול שיכול להוביל לכיוונים לא טובים
וכשאני יודעת שלא כל כיווני ההתפתחות תואמים למה שנכון
לא הצלחתי להיכנס לזה מלכתחילה
וידיך הפריעו לי, גם הכירבול, אבל
כשתפסת במותניי כחלק מניסיונות הכירבול
משהו בי נעתק
ואתה חשבת שנרדמתי
אבל אני הרגשתי את הנשיקה שנתת לי במצח
עדינה כפרפר
זה עלה לי שנייה לפני הדייט
והפך לי הקרביים
הטעות הכי גדולה
היא שלא העזתי לשאול אותך לפשרה