ובנימה מופלאה זו:
הריני להציג את #56 שממשיך את הפוסט http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=864208&blogcode=14915901
*תופים ברקע*
56. עילי הכרתי אותו באוקייקיופד, הוא שלח לי הודעה חופרת למדיי בדיוק כשיוחאי עמד להגיע אליי, השבתי לו בקצרה ושקעתי בהגשמת הפנטזיה שלי מזה שלוש שנים. שוחחתי עימו ביום המחרת בעודי אפופת עשן ושמחת חיים שמלווה גם בעובדה שיוחאי לא יצא לי מהראש כל הזמן הזה. והיה בו משהו, מדויק כזה, שהצליח לקלוט את הדברים הכי מדוייקים ולהגדיר אותם. האחרון שזה קרה לי איתו היה ארי, בשיחה איתו הוא אמר לי שזה נובע מהניסיון הרב שיש לו עם נשים , בפגישה אמר לי שהוא פשוט כל הזמן בזוגיות. שזה בערך ההפך ממני בתור זו שמעולם לא הצליחה להיות בזוגיות.בכל מקרה השיחה הייתה נפלאה, ולצערי עשיתי את הטעות שלאחר השיחה עם הפסיכולוגית הבנתי שלעולם לא אשוב עליה בשנית ושוחחתי עימו על סקס. אבל ברמה כזו שמעבר לכך שהדליקה אותו גם גרמה לי לראות שאני מדברת עם גרסא דיי גברית שלי, כזה שהתנסה גם עם בני מינו ופתוח, שנשרט מהראשונה, שבחן וטעם הכל מהכל. והוא היה מקסים, בפרט כשבמקום ללמוד למבחן או לכתוב את הסמינריון שלו התכתב איתי, נלדלק ולמד להתאפק לאור ההבהרה שלי שהוא חמוד מכדי שארצה להרוס את זה איתו בגלל בילדאפ שלא יתממש בדייט. לזכותו ייאמר שלמרות שבחן עד קצה גבול היכולת את האספקט הזה הוא באמת התאפק בדייט ולא ניסה לשדל אותי לסקס. אמרנו שנפגש לעשן ולדבר ולשתות כשאסיים את הבחינות, אבל הוא לא הבין שהתכוונתי לכך שרק את העישון עימו אני דוחה ושמבחינתי שיבוא לראות אותי היום. ביום שני הוא התחיל לשלוח לי שירים שכתב, כאלו שלא היו עמוקים במיוחד, למעט מה שכתב באנגלית, אבל שגרמו לי לשלוח לי למחרת שירים שאני כתבתי בגיל 19, כשעוד התחבטתי עם עצמי ולא יצאתי לגילוי עצמי בעולם.
אז ביום שלישי דיברנו ולאחר שעצבן אותי כששלח רק נממ וחשב שזו דרך לגיטימית להתחיל איתי שיחה ואז הבין ושלח הודעה נורמלית ואני נכנסתי בו, פשוט בנימת השיחה שלי הוא שאל אם אני לא רוצה להמשיך לדבר יותר ואני השבתי שזה נכון כי אני רוצה לפגוש אותו. וקבענו ליום רביעי לאחר שאמר שאת השישי הוא יבלה בקיבוץ בצפון לרגל יום הולדת אימו. ולאחר ששלחתי לו את השיר שלי הוא ביקש שאפגש איתו באותו היום, אמר שיביא יין ונשנושים ויתאפק. אני שלא סומכת על בני מינו ולא אוהבת ללמוד למבחנים אמרתי שאם כבר הציע יין ואני אבזבז ערב של למידה ארבע איתו בים, כך לפחות אם הדייט יהיה מעפן אני אהנה מהנוף. יצאתי עם שמלת הדייטים שלי והוא התחיל לזיין לי ת'שכל על הנשנושים שאני רוצה ואילו פירות ולי קצת ירד ממנו.. למרות הקול היפה שלו. כשהגעתי וראיתי שעוד דייט בא לי עם סנדלי שורש רציתי להרביץ לעצמי בראש. הוא נראה טוב יותר מאשר בתמונות וכשהתיישבנו בסוף באחד ההספסלים בבר החוף שם התחלנו לדבר, נפעמתי מהידע שהיה לו. והוא ענה על כל הדרישות שלי על הנייר- קיבוצניק, עם הורים גרושים שיבין אותי, האב קצת דפק אותו, האקסית הבוגרת הראשונה גם, עיניים יפות, עובד עם נוער במצוקה, עשה שנת שירות ועבד עימם לפני הצבא, מקועקע, שירת ביחידה מובחרת וסודית.. מישהו אמר מלח הארץ ולא קיבל?
אז ישבנו, ולאחר שנקרעתי על המלצר ששאל חמש פעמים מה הזמנו (כוס יין וגינס) הוא נתן לי מכה עדינה ואמר שאני חסרת טאקט, ואני החזרתי לו.. ומצאנו את עצמנו מתכרבלים זה בזו, הוא בחן את מבנה הזרוע שלי עם האף כשהתחכך בי, אני משכתי לו בשיער ועצבנתי אותו, הוא סיפר לי על האקסית הראשונה ואיך שהיא פגעה בו ואני סיפרתי לו על ארי שלי, והעזתי לחשוף ששלט בי, ושאני כבר לא עושה סטוצים למרות יום שישי בתגובה לכך שאמר שהוא מחפש רציני ולפעמים עושה סטוצים, הריח שלו היה אחד הדברים החזקים שלקחתי ממנו-כזה שלא יורד לך מהיד ומתקעקע במוח. אז הידיים האלה שלו ליטפו גם אותי בשיער, ובירך, ובין הרגליים, ובישבן והרטיבו לי את הצורה כמעט כמו שאני הזקפתי אותו, ונשכתי אותו, מלא, במעיןפוקים מעצבנים וחמודים כאלה, ושקעתי לו בצוואר, ונישקתי לו את השפתיים שהתבררו כיפות, גם בנשיקה בה תפס לי את הצוואר לאחר שעיצבנתי אותו וקירב אליו בכוח וגם כשתפסתי לו את הפרצוף כמו לכלבלבון שלי ופשוט נשקתי להן בעדינות. אז כן, היה שם מגע, מלא מגע, הוא התכרבל בתוכי והגניב ממני מלא ליטופים בשיער, ואז גם משכתי לו אותו, נשכתי לו את הירך כשאמר שעומד לו, ובטעות גם את הפטמה, והוא בתגובה צבט אותי גם בחזה ומרוב שהשתוללנו על הספה הזו למול הים הברזלים שלי בחזייה יצאו ממקומם ונאלצתי להוציא אותם מולו בחיוך לא מתנצל בעליל.
כשנפרדנו הוא היה צריך להסדיר הרבה את החבילה ולי היה קשה ללכת מהרטיבות, בפרט לאור ההדגמה שלו על ידיי מה יעשה לי בנרתיק כשאצבעותיו יעשו בי שפטים (שבאה בתגובה להמחשה שעשיתי לו על האצבע האמצעית למה אעשה לו כשיופשלו תחתוניו). לפני שכל אחד הלך למכוניתו הוא הצמיד אותי אליו כשהוא מאחוריי, כך שיכולתי לחוש בין שני פלחי ישבני את האיבר שלו שנעמד לכבודי, ואני פוחזת שכמותי בתגובה פשוט התהדקתי אליו.
לזכותו ייאמר שכשהצעתי שנביא את המחצלת שלי מהאוטו ונשב על החוף הוא אמר שהוא עלול להירדם וגם להתחרמן יותר ושהוא לא רוצה.
לאחר מכן כשחזרנו הביתה וכל אחד הודיע לצד השני שזה נעשה בשלום התחלנו להתחרמן, הוא עשה ביד ואני הייתי גם צריכה לפרוק קצת מעצמי, הייתי כל כך רטובה וחרמנית עד שהייתי צריכה לגמור פעמיים ועדיין קמתי למחרת עם תחתון רטוב.
הכל טוב ונפלא נכון?
אז זהו שביום למחרת- דממה. כלום. מוות.
עד שאני אחרי התקף פאניקה וחרדה שאלתי מה הוא עושה, הוא בדיוק קם משנץ והתחיל לשוחח איתי, אבל אמר שהוא חרמן ושהוא צריך לעשות ביד. ואני שכל כך התלהבתי מהשיחה שחזרה לזרום ולקלוח זרמתי. למרות שלאחר מכן נותרתי עם טעם רע בפה כשחתך לאחר חמש דקות כדי להפגש עם חבריו (ולחשוב שרציתי להזמינו לביתי הריק כדי לסיים את מה שלא התחלנו). בלילה, לאחר שעישנתי ונרגעתי קצת, כי אחרי היום המחורבן שהיה לי הייתי חייבת, שלחתי לו שהגמילה שרציתי לכפות על עצמי הייתה טעות, ונחשו מה?
סחבק התחבר בכל רבע שעה החל מהשעה שמונה בבוקר ולא טרח להשיב לי עד עכשיו.
ואני? אני כאובה, היום בצהריים בכיתי קצת מתחושת האכזבה שגם כשדייט הולך כל כך כל כך כל כך טוב ובצורה זורמת שהייתה נעימה לשנינו זה עדיין לא מצליח לי. ומכל שרציתי אותו, אלוהיי כמה רציתי אותו, את ה-1.90 המופלא הזה שהקעקועים על ידיו היו יפים ומסותתים כמעט כמו אפו. את הפנטזיה הקיבוצניקית שגרה במושב ועובדת עם נוער בסיכון ועדיין מצליחה לשמור על חדותה ונפלאותה לצד פן מיני שמצליח להלהיב סמי נימפומנית כמוני.
אבל ברגע שהתחלתי לכתוב את הפוסט הבנתי שהוא הצטרף למועדון המפוקפק, ואני לא שולחת לו הודעה יותר, לא מפתחת שיחה. השינוי התהומי בפאזה אומר לי הכל כבר, ואני לא חושבת שהוא ייצור איתי קשר לאחר שיחזור מהסופ"ש בבית אימו. או לאחר שיתחיל את העבודה החדשה שלו ביום ראשון. כי אם הוא היה רוצה ממני טיפה כמו שאני רוצה ממנו הוא היה מדבר איתי, או לכל הפחות מגיב לי.
אמן שתהיה לו אימפוטנציה 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
