אני עדיין בהיי מהשבוע המטורף שעברתי
לא מפסיקה לקרוא על הצבא ועל תפקידים בכירים
מאז שחזרתי הביתה, בפעמים שהספקתי לישון
או שחלמתי על המסדרים
או שקמתי ופשוט לא הבנתי שאני בבית עד שהתעוררתי
אני שומעת את המפקדת בחלומות שלי
ומדברת עם הסמלת מתוך שינה (לפי מה שאבא אמר)
הן נכנסו לי ללב
הן הצילו אותי
הראו לי את הדרך להציל את עצמי מעצמי
להתחשל ולאגור כוחות.
הן הראו לי כמה עוצמה יש בי
בכוח רצון ובתשוקה להצליח
שום דבר לא יפגע בי
אני רוצה לרוץ עד שיכאבו לי הרגליים
לעשות שכיבות סמיכה עד שלא ארגיש את בטן והידיים
להזיע עד שיגמרו לי כל הנוזלים בגוף.
אני רוצה לשאוף הכי גבוה ולתת מעצמי את הכל
אני חושבת שהתחושה שאני מרגישה עכשיו
ולמעשה כל ההיי הזה
חזק יותר מכל מה שהכרתי עד עכשיו
אני לא צריכה שום סמים ושום פגיעה עצמית
אני צריכה להתחזק פיזית ונפשית
ואני חזקה בתוך תוכי, אני מסוגלת להכל
המילים של המפקדת מהדהדות לי בראש
מעיפות אותי גבוה למעלה
אני רוצה לכבוש כל יעד וכל חלום
אני רוצה לגעת בשמיים
ואני יודעת שעוד אגע
כשאתגייס לצבא.