זהות אחת לבוקר, אחת ללילה

לכתוב פה מחדש מרגיש לי כמו לדבר בפעם הראשונה עם פסיכולוג אחרי תקופה. אני מרגישה שהתקופות הקודמות בכלל לא משקפות רבע ממי שאני היום לטוב ולרע. אני כבר לא בנאדם דיכאוני למרות כל מה שמשתמע ממני. אני גם לא מרגישה אבודה. אני במן חיפוש אחרי עצמי רק בלי הקטע של החיפוש, פשוט קמה בבוקר וחיה דרך ניסוי וטעייה.

אני קצת כועסת על שאין בי קמצוץ של התרגשות שישראבלוג חזר. פעם כל החיים שלי היו תלויים בו אבל עד שלמדתי להסתדר לבד לפתע הוא חזר. זין על ישראבלוג סבבה? לא באמת אכפת לי אם אכתוב פה או לא כי אין לי באמת פואנטה. 

בזמן שישראבלוג היה למטה עברתי על טיוטות ופוסטים שנשמרו לי בגיבוי והיה לי מוזר לקרוא את מה שכתבתי. קשה לי להבין שגיל ההתבגרות עבר כל כך מהר ואני כבר לא מתרגשת מכלום כי הכל נראה לי שגרתי. סקס הוא שגרתי. וויד הוא שגרתי. הכל שעמום אחד גדול. 

הרגע האמיתי שבנאדם מבין שהוא מתבגר זה מתי שהוא שם לב שמתפתחת בו אפטיות מחרידה לכל מה שקשור לחלומות, פוליטיקה ותוכניות מרגשות בטלוויזיה. 

אולי אני כותבת פה שטויות ותכף השמיים יתבהרו ואסתכל שוב במבט שיפוטי על הטקסטים הגרועים שלי. אולי לא אצביע בבחירות הבאות. אולי בסוף אגלה ש׳נס בתא מספר שבע׳ כן יכול לסחוט ממני דמעה. איכס. 

כתבתי כבר 3 טיוטות קצרות בפתקים של הטלפון כי התלבטתי מאוד מה לכתוב. עברה כמעט שנה מאז הפעם האחרונה שהייתי פה ואין ספק שהמון דברים קרו אבל מעולם לא הפסקתי לכתוב לעצמי, זה רק נהיה עם הרבה פחות פילטרים כי ידעתי שאני היחידה שקוראת את המחשבות שלי, אבל כבר לא אכפת לי כי אני שמחה לחזור למה שהיה בית קטן לכל המילים שיושבות לי על הלב. 

אני יכולה להגיד שהתפיסה שלי לגבי דברים התפתחה מאוד ובו זמנית רמת ההדחקה שלי הלכה והתעצמה וזה מרגיש כמו ניגוד. אני בכלל בתקופה מוזרה עכשיו כי ענן גדול של אדישות אופף מעליי והכל מרגיש לי סתמי. אני כן מרגישה טוב פשוט לא מוצאת משמעות ופואנטה אבל סולחת לעצמי כי זה יעבור. 

הייתי בזוגיות פתוחה בשנה האחרונה ונפרדנו לפני כמעט חודשיים. זה בא ביוזמתי עם הרבה סיבות מאחוריי וגם הפרידה הייתה קלה. אני עצובה שאיבדתי מישהי שהייתה מאוד קרובה ללב שלי אבל היחסים שלנו פשוט לא התאימו. עניין של טיימינג גרוע. 

עשיתי קורס מפקדים בצבא והתקדמתי לתפקיד חדש שאני מרוצה ממנו מאוד. 

הכרתי הרבה אנשים חדשים וחוויתי המון דברים שלא חשבתי שאי פעם אעבור. החיים די סוערים ומלאים בהזדמנויות. 

בטח בהמשך יזרום לי יותר לכתוב כאן