אורחים לרגע

אז היום הזה עבר.

כשיצאתי ממנה ונהגתי, הרגשתי רווחת מה, לא רק כי גמרתי עם המטלה הקשה הזאת ומילאתי אותה כל כולי ביום שהקדשתי במיוחד לזה, אלא כי הרגשתי שאני כבר מעבדת, שאני כבר מבינה מה קורה ולא נופלת מהרגליים מכאב והלם. גם לא כשאחרי כמה שעות יחד היא שאלה פתאום מי אני, ומשעניתי חזרה ושאלה אם שמי הוא זמנית, ומי ההורים שלי, ואם אני הנכדה שלה, ואחר כך, במרווחים קצובים של פחות מדקה, המשיכה לשאול אותי את אותן השאלות בעודה שוכבת תחת השמיכה.

אבל כנראה שרק חשבתי שאני מעבדת. כי עובדה. עובדה שבא לי לבכות גם עכשיו.

ומאידך גיסא, זה שאני מעבדת לא אומר שלא ארגיש צער. הרי אני יודעת את זה.

אני עדיין מריחה את הסיגריות שלה על הגוף שלי.

במהלך היום היא ביקשה שלא אעזוב אותה. פעמיים ביקשה ממני סליחה על שהיא "מתעמרת" בי. את לא מתעמרת, סבתא, אמרתי לה, ונדהמתי שוב מאוצר המילים הזה ששמור בתוכה ומגיח בהבלחות קצרצרות, בתוך האובדן העצום של המלים, ההבנה, ההקשה, וכמובן הזיכרונות. כל מה שהיה מוכר הולך ונפרם ונלקח ממנה, פלא שהיא אחוזת אימה בתוך העולם הזה, המנותץ, שבו היא חיה, כולה דקורה מן השברים החדים, המשוננים של ההריסות.

**

לילה עכשיו, הכלבה איתי במיטה, ושני נרות שהדלקתי על אדן החלון. הבז הלך למשחק עם חברים.

חשבתי שאקרא, אבל לא הצלחתי. גם לא לראות סתם טלוויזיה.

הראש שלי שקוע במחשבות על הדינמיקה שמתרחשת בסדנה השבועית, על כמה שהמשיכה החזקה שלי למנחה/מורה, מלבד העובדה שהוא פותח לי דלת לעולם עמוק וסהרורי ויוצא דופן של ידע-מחשבה-חלום, המשיכה אליו, שהיא אקסטטית אבל לא פיזית, לפחות עדיין לא,

קשורה בכך שהוא מגלם, בכל הווייתו, את הדרך שלא פניתי בה. The road not taken.

אני הלכתי לשבילים אחרים, פרוזאיים יותר, הלכתי לעבוד, הלכתי לחיות כמו אדם מן השורה. לא הייתה ברירה. לא היתה לי אפשרות להמשיך בתוך הג'ונגל היפהפה הזה ובמקביל להתפרנס, לא היה לי האומץ, הכוח, הביטחון- להתעקש על החיים בג'ונגל הזה.

הייתה בי אז המחשבה שהעבודה שאני בוחרת בה בכל זאת מספקת לי משהו מהאווירה של התחום אליו אני משתוקקת- עולמות הספרות. הפילוסופיה. הפסיכואנליזה. והייתה בי התקווה שיבוא יום-  יבוא יום ואצליח להגשים את עצמי בעולם הכתיבה.

עד היום זה לא קרה.

והוא... הוא הגשים את החלום שלי לשכון בתוככי העולם הזה, בתוך הבשר שלו.

ואני כל כך, כל כך מקנאה בו,

ובמקביל, כל כך, כל כך כמהה אליו.