כשמאניה ודיפרסיה נפגשים

לאט לאט, בכל פעם עוד טיפה. 

עוד טיפה אני מתרחקת, 

מתנתקת מהסובבים אותי. 

לאט אבל בטוח. 

פחות מרגישה שייכת למין האנושי. 

שטיפת המוח לא עבדה עליי, 

וכשכולם מצטרפים לעדר, 

אני מסתכלת עליהם מהצד. 

אנחנו צריכים להתאגד, השונים,

כדי שלא נרגיש בודדים, 

ונשמור אחד על השני. 

גם לנו מגיע לרצות לחיות.