הוא מכעיס אותי ואני לא יודעת איך לאכול את זה ואיך להגיב.
כשהוא לא עונה לי להודעות, וזה לא משנה עם זה הודעה פלרטטנית מינית או הודעה בנושא מקצועי- זה מפעיל לי טריגרים במוח שלא אמורים להיות שם.
אני אמורה להיות נורמטיבית ומבינת עניין, אבל כשהוא לא עונה לי אני הופכת לאובססיבית וכל רגשי הנחיתות שלי, שאני כל כך מקפידה להחביא עמוק עמוק בפנים, צפים על פני השטח.
אני מבינה למה הוא לא עונה. כאילו אני מצליחה להיכנס למוח שלו ולהבין מה גורם לו לפעול ככה. אני מבינה שזה לא נעשה מתוך רוע או רצון לפגוע בי... אבל אמרתי לך שזה פוגע בי, נכון?
היה לנו פיצוץ על העניין... אז למה לא לעשות את המינימום של לרצות אותי? הריי אז, בפיצוץ, התחננת שאני אסלח לך, נכון?
במקום לחתוך אותי מהחיים שלך כי אני חולת נפש, ביקשת סליחה.
אז למה להמשיך להתנהג ככה?
אני לא בטוחה מה קרה בינינו בשבועיים האחרונים.
כנראה שקצת נסחפתי, וזה גרם לו לקחת צעד אחורה.
אני הייתי בטוחה שההתחממות בינינו מחייבת בשחרור קיטור. במקום זה הוא כנראה שוב הרגיש צורך לקחת צעד אחורה, to cool off.
אני מקבלת את זה. כי גם הרגשות שלי צריכים רגע הפוגה.
~~~
אני כל כך שונאת חורף.
אני לא מצליחה להבין את זה... אני אוהבת גשם, אני מתה על בגדי החורף שלי! אבל הנפש... פשוט נצבעת באפור בשנייה שמתחיל להתקרר בחוץ.
וגם כשאני מנסה לעשות טוב לעצמי, זה פשוט לא מספיק!
אמבטיה מפנקת עם מגנזיום ושמנים ארומטיים, ארוחת סטייק רומנטית הום מייד לי ולבעלי, ואפילו ביום שישי סוף סוף הילדה הייתה בגן (כנראה פעם ראשונה ואחרונה להשנה) אחרי שלקחתי אותה לגן, חזרתי לישון כפיות עם בעלי עד שהיה צריך לקום לאסוף אותה בחזרה מהגן...
אני אמורה להיות מפוצצת באוקסיטוצינים ואנדורפינים.
אבל החוסר סקס גובר על הכל.
חוץ מחרמנות וכמיהה לגבר האחר אין בי כלום.
ומה זה עוזר לי לשמוע 94546336 פעם ביום כמה אני כוסית, יפה, מהממת, דוגמנית בלה בלה בלה.... כשבסוף היום אני חוזרת הביתה לגבר שלא נוגע בי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
