או ואו איזה סערת רגשות.
אז אתה בעצם אומר שאתה לא יכול להזדיין איתי כי הרגשות שלך כלפי מתגברים וגם ככה קשה לך להיות בסביבתי.
זו השורה התחתונה?
תפתח טינדר ותמצא לך הסחת דעת!
הראש שלי כל כך לא בנוי ככה.
נעים לי איתך, פיזית ונפשית, אז אני רוצה עוד.
הרי זה לא שמה שיש בינינו יעלם. אנחנו עובדים ביחד ונאלץ להתמודד אחד עם השני.
אז למה להימנע ממה ששנינו רוצים? זה רק יגרום לנזק.
כי המתח הזה בינינו? כמו סיר לחץ. צריך לפעמים לשחרר קיטור.
יש לי דזה וו... כבר היינו בדיוק בסגה הזו בדיוק לפני שנה.
כבר ראית שלא עובד לך להתרחק ממני, ניסית- לא הצלחת. מה יהיה שונה הפעם?
עוד לא הבנת שזה לא יעבור?
איף שיחת הרגשות הזו לא עושה לי טוב
אני שונאת להרגיש הגבר החרמן במערכת יחסית!
כי אחיייייי עזוב אותי מרגשות, בא נזדיין!
כואב לי, עצוב לי, בודד לי
~~~
אני מחפשת עבודה חדשה, חלום שלי לעוף מפה, מכל כך הרבה סיבות... אבל אני מחפשת בפינצטה. יש לי דרישות מאוד ספציפיות מהתפקיד, ואני מאוד מדוייקת לגבי מה אני מחפשת.
כיוון שכל עוד אני לא אחליט אחרת יש לי עבודה (תכלס לא רעה בכלל) אני יכולה להרשות לעצמי.
לפני כחודש הייתי בראיון עבודה, ראיון שני מאז שהתחלתי לחפש... והרגשתי קליק. הייתה כימיה, ראיתי את עצמי עובדת שם, כבר דמיינתי בראש את מסלול הנסיעה בבוקר והתלהבתי מהפרוייקטים שהמנהלת הציגה לי במהלך הראיון. ממש הספקתי לפתח ציפיות.
ואתמול קיבלתי מייל לקוני שתודה אבל לא תודה.
אאוץ'.
ביג אאוץ'!
אפילו הסכמתי לרדת מציפיות השכר שלי ולהתפשר קצת על התנאים שאני דורשת כי באמת התלהבתי מהמקום ומהפוטנציאל! אז וואט דה פאק?!
במהלך הראיון כן עלתה התהייה האם אני אובר קווליפייד לתפקיד. אבל אולי זה מה שאני מחפשת? להוריד רגל מהגז? להיות במקום נוח יותר, פחות לחוץ...
אני שונאת את המושג אובר קווליפייד.
שמעתי אותו יותר מדי פעמים...
אובר קווליפייד למשרה
אובר קווליפייד לאהבה
אובר קווליפייד לחיים
לא מגיע לי קצת נחת בחיים? פשוט להיות במקום רגוע, מוקפת באנשים שיעטפו אותי ויתמכו בי...
~~~
ברור לכם שאם הקשר ימות סופית, ביחד איתו ימות גם הבלוג? כי אין לי שום דבר מעניין אחר בחיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
