פוסט אחרי פוסט?
אני בעצמי בהלם!
נתחיל מהשאלה למה אתמול ישבתי כל היום בלי תחתונים במשרד? כי התחתונים שלי היו בכיס שלו!
לחלוטין הגשמתי פנטזיה! זה סצנריו שהסתובב לי בראש כבר נצח, וסוף סוף מיממשתי אותו!
אתמול הייתה הדרכה במחלקה שלי שהוא היה חייב לעבור. חייב. אין דרך להתחמק.
יום שלם כשלשם שינוי הוא לא עומד בפרונט אלא יושב בקהל.
כמובן שהוא השתעמם בטירוף, אז אני, אישה טובה שכמותי, החלטתי לבדר אותו.
היה לי רגע התלבטות עם עצמי אם סתם להרים את החצאית ולצלם את החוטיני השקוף שלי עלי, אבל אז החלטתי להוריד החוטיני ולצלם אותו ביד שלי. מזל שלבשתי אתמול חוטיני קטנטן וסקסי שהיה שווה תמונה.
בהזדמנות הראשונה לקחתי את זה צעד קדימה, ניצלתי הפסקת קפה שעשו בהדרכה בשביל לקרוא לו מול כולם בטון סמכותי למשרד שלי, ואז דחפתי את החוטיני לכיס של המכנסיים שלו.
אתם בכלל לא מבינים כמה זמן הסצנריו הזה הסתובב לי בראש בכל מיני וריאציות! לא רק העובדה שהתחתונים שלי בכיס שלו, גם זה ששנינו יודעים שאני בלי תחתונים מתחת לשמלה שלי במקום העבודה! המטרה הייתה לחרפן אותו לחלוטין, מה שבאמת קרה, אבל על הדרך התחרפנתי גם אני!
מאותו רגע, בכל הזדמנות האיש נכנס למשרד שלי ושלח יד מתחת לחצאית שלי רק כדי להרגיש כמה רטובה אני. מזל שלא היו לי אתמול ישיבות או דברים קריטיים לסיים כי לא הייתי מסוגלת לחשוב על כלום חוץ מהעובדה שהתחתונים שלי בכיס שלו.
אני עוד חשבתי לעצמי שבטח מספר 9 לא רחוק... בטח עניין של שבוע-שבועיים עד שמשהו יבשיל... חה!
הוא סיים ב15:00
ב15:15 הוא שאל אותי אם אני באה? ב15:30 הייתי אצלו.
הכי ספונטיני שלי אוור!
ואני לא בחורה ספונטנית... אני בחורה של מקלחת טובה לפני, להעביר סכין גילוח בנקודות האסטרטגיות... אבל אתמול? לא ראיתי בעיניים. לא עיניין אותי! וגם לא אותו.
הוא צלל עם הראש לבין הרגליים שלי כשברור לשנינו שאני אחרי יום עבודה שהתחיל לפני זריחת החמה וכנראה לא הכי רעננה שאפשר.
וואו
זה היה אמור להיות קוויקי. אני הייתי בלחץ זמנים מטורף! מראש יידעתי אותו שיש לו גג 10 דקות ואני חייבת לעוף!
מה גם שאחרי פור פליי כל כך אינטנסיבי של יום שלם לא היה לנו סיכוי למשהו ארוך...
למרות כל הלחץ הוא לקח את הזמן לענג אותי.
את כל התסכול שגרמתי לו במהלך היום, את כל הכאב ביצים הלשון שלו שחררה על הדגדגן שלי.
אומנם תוך 20 דקות כבר היינו אחרי, אבל אלו היו 20 דקות מעולות!
נסעתי הביתה בלחץ, כשכל דקה שהוייז מוסיף לי הלב שלי מחסיר פעימה. אבל הספקתי להגיע בזמן!
היה שווה את זה :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
