לפעמים אני מדמיין את עצמי בחדר חשוך עם תריסים מוטים כלפי מטה ומאפשרים לקרני האור של השמש הלוציפריאנית לחדור פנימה ולהאיר בדיוק במקומות הנכונים.
מדמיין אותי בכפיות איתך ומעביר את אצבעותיי לאורך כל גופך.
אני נושך את צווארך ואת את צווארי.
מיישבת את ישבנך לכיוון איברי.
אוחזת בידי שמחבקת אותך קרוב אליי.
ועם קולך המלאכי מטילה אנחה מפתה לאוזניי כשאני חודר פנימה.
לשונך מלקקת את שפתייך ועינייך נפתחות לרווחה עם מבט חודרני.
אני חודר עם מבטי לשלך והופך אותך מעליי.
אוחז בישבנך באגרסיביות ומנשק אותך בתשוקה כאם לא תהיה לי הזדמנות שניה עבור כך.
ברקע נשמעים צלילים חודרניים אפלוליים, בלאק מטאל שמהפנט לנו את התודעה.
הסטיות והיצרים האפלים שלנו מוארים על ידי קרני השמש.
את מעבירה את ידי על שיערי ונופלת לחיקי עם חיוך ונשיקה על החזה.