הוא היה בעננים.
במסיבת פאב. אלכוהול חינם.
הוא רקד עם כוס ריקה, עם גופים מזיעים ואנשים חסרי פרצופים.
הוא השתולל על רחבת הריקודים, מכור למוזיקה הרועשת.
הוא הרגיש מעופף , נמצא למעלה , מביט בגופו הרוקד, באנשים על הרחבה, במריבה בקצה הבר.
הוא נסע משם. מבושם עד מאוד, נוהג כמו מטורף.
הוא שמח שהכביש ריק , כי הוא לא רצה להרוס לאף אחד מלבדו את החיים.
אבל שפר מזלו , והוא הגיע בשלום לבית הריק.
הוא צחק , והצחוק שלו הדהד בחדר הריק.הוא שכב על מצעים כחולים, עטוף בשמיכת צמר.
לא היה כל כך קר, אבל הוא הצליח להרגיש מוגן ככה.
הפלאפון שלו כבה ונדלק כמו משוגע, עוצר את המוזיקה שנשמעה בווליום גבוה באוזניות.
ביד אחת הוא החזיק סיגריה , ג'וינט, ובשניה הוא החזיק בירה.
הוא עישן ושתה.
מהחלון השתקפו צללים של עץ, ונקודות של אור על הריצפה.
הוא הרגיש כל כך מלא, כל כך ריק.
כאילו מילאו את גופו ואת מוחו בצמר גפן, עננים של עננים שנדחסו בצפיפות. מלא בכלום.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
