כשהייתי בן 5 מארק דחף אותי על ערימת שולחנות בבית ספר כי הוא חשב שגלגלתי עליו עיניים.

כשהייתי בן 15 ניצחתי אותו בהורדת ידיים והפכנו לחברים הכי טובים.

כשהייתי בן 8 הלכתי לבד הביתה מהבית ספר.

כשהייתי בן 18 הייתי מביא טרמפים לאנשים שלא היה להם כסף לחזור הביתה באוטובוס.

כשהייתי בן 3 למדתי לקרוא באנגלית.

כשהייתי בן 13 לא עשיתי עלייה לתורה וכל הכיתה לעגה לי שאני גוי.

כשהייתי בן 7 הצלתי חתול שנתקע על העץ והוא הפך לחבר הכי טוב שלי.

כשהייתי בן 17 החלטתי שאהיה לוחם. 

כשהייתי בן 10 נפלתי מאופניים ובכיתי כל הדרך הביתה כי הרגל שלי הייתה נקועה ואף אחד לא עזר לי.

כשהייתי בן 20 גבאי נפל והתגלגל בשבוע ניווטים בקורס מכי"ם, עשיתי לו סחיבת פצוע עד למהל שלנו ששם פינו אותו למיון. 

כשהייתי בן 11 התאהבתי לראשונה במאי, הבת של השכנים שלי שהייתה גדולה ממני בארבע שנים.

כשהייתי בן 21 נפצעתי ושכבתי מאושפז, שם התאהבתי בשירן ובמשך חצי שנה הייתי האדם המאושר בעולם.

כשהייתי בן 12 החלטתי שאהיה טייס ואטייל בכל העולם.

והיום כשאני בן 22, טסתי ל4 מדינות אחרי הצבא עם מיכל וראינו את השקיעה היפה בעולם ליד האוקיינוס ההודי.