מבוסס על סיפור אמיתי

לאחר שביססתי לי קורא נאמן אחד העונה לשם דניאל ומנהל עמוד בלוג מיוחד במינו, הספקתי לגשת אל המטבח ולתת לכדור השינה שלי להחליק בגרון וכעת אני חדורת מוטיבציה לשפוך את ליבי בפניי קוראיי החדשים.

את הערב בילתי בחברת שלוש חברות מיוחדות מאוד העונות לשם קמיצה, אצבע, ואמה. יחד העברנו שעות על גבי שעות בחדר השירותים, מאזינות למוזיקה בעוצמה מופרזת וצופות יחד בשאריות הבולמוס האחרון להיום. 

הן התלוננו רבות על החום בתוך הגרון, דביק וכואב לטענתן. בנוסף חזרתיות התנועה שיעממה אותן כהוגן, אך הן המשיכו עד שתשו כוחותיהן.

אין זו מלחמה, חזרתי ואמרתי. אין זה סבל לעזור לחברה בצרה אצבעות יקרות!

בשבועת זרת סגרנו את הלילה.

נשבענו שזו הפעם האחרונה.

שלום ולהתראות,

נשתמע