ושוב שלום לכם ותודה שחזרתם אלינו. אנוכי והמשא הכבד שעל גבי, דורה ותיק הגב המשתרך.
אנא קבלו את התנצלותי הכנה על נטישתכם באמצע הדרך. סביר להניח שהייתם כבדים מידי.
אי לכך אכתוב היום בשונה מימים אחרים מספר קטעים משונים בסבירות גבוהה מן הרגיל.
בהיעדר שטויות נוספות, הבה נתחיל בהצגה!
על פי נוירוסטטיסטיים, סקסורפלקסולוגים, ושאר קוראי שמיים נקבע יעודי כבת מזל בתולה, נושא ללעג ובדיחה בימי כנערה צעירה ושובבה.
הייתי זקוקה לאהבה וניתן אף לומר לאהבה כואבת.
משחק קטן ביני לביני היה לקרוא גברים ונשים ולהסיק מהן התכונות שיחוללו אצלם מסיבה ענוגה של הורמונים, זרעים וביציות.
לזמן מה הייתי מלקטת נתונים, בוחנת התנהגויות וצופה בחוש-חש הבלש בטלוויזיה.
ולבסוף! הלוא הוא מבחן המציאות.
בן/בת הזוג, מרוגשים ומוכנים להתחיל ולגמור במהרה את המשחק המלוכלך הזה. לאחר ימים או שבועות של התגרות מחושבת, מספיקה כדי לגרום לכל ילדון לעזוב את הסרטים הכחולים באינטרנט ולחכות לשעה שאגיע.
ילדה בת 13 מאופרת וחתיכה. מקרטעת על עקבים חדים של אימה, מצוידת בחגורת עור ובאמצעי מניעה, קוראת לו לשכב על המיטה.
מוזיקה רועשת מתנגנת ומתחילה ההופעה.
אני מתקרבת לאט ובזהירות, סוטרת על לחיו הימנית. אתה תעשה רק מה שאגיד לך. הוא נבהל אך מהנהן, עיניו לא חזו קודם במראה שכזה. היכן כל הילדות שאוהבות סאדו-מאזו? לא חיפשת אותן בגוגל, חמוד?
הילד אינו מסוגל להתאפק, הופך אותי על המיטה וסוטר לי.
אני רק רציתי נשיקה אמא, לא התכוונתי להרוס את העקבים החדשים.
היא סטרה לי.
תתביישי לך.