מבוסס על סיפור אמיתי

ואיך אפשר שלא לדבר על הפיל שבחדר?

או שמא זה הוא אריה?

אם כך או כך זה אינו מסובך, העניין הוא עניין של מה בכך.

אם אעז לסובב את ראשי לצדדים, אם אספור מאחת עד שלוש לאחור, אם אקרא בקול רם לעומדים מסביבי-

אגלה שעמדתי שם לבדי.

לא תוקף מסוכן, לא ישות בוכייה, ולא השתקפות משונה במראה

המרעיב, החותך, הצורב, הפוגע,

המסניף, מעשן, מחמם, ובולע

הרי הוא מיץ פטל,

והוא בכלל ארנב.

**כמה מקסימים הם קוראיי הנאמנים, אילו רק הייתם יודעים.

שלום ולהתראות,

נשתמע.

אכן מר דני היקר, תחילת התהליך קשה ביותר. אך כמותו גם אמצעו וסופו. למען האמת, התהליך שלי שהחל לפני שנים רבות אינו נגמר ונדמה כי אינו יגמר לעולם. 

אין זו סיבה לדאגה כמובן. התהליך הוא קדוש, וכל האמצעים כשרים!

השאלה המתבקשת היא- מדוע ההתחלה היא הקשה ביותר?

ובכן, התשובה היא פשוטה. בזמן ההוא קרתה הטראומה הגדולה ביותר, ולאחריה מכות משניות בלבד.

התהליך שלי החל ביום שהוא נגע בי.

התהליך שלי החל ביום שראיתי איבר מין זכרי לראשונה.

התהליך שלי החל ביום הנורא ההוא,

ביום שהייתי רק בת 7, וכפו עליי לגדול.

ושוב שלום לכל קוראיי הנאמנים, מספרכם עומד כרגע על 0 אך אני ארשה לעצמי לגלוש לעולם הדימיון שמתחבט כל כך עם המציאות לאחרונה.

את שמי לא אגלה לכם- כי חיי הם סודייים בהחלט ואף אינני מעוניינת בכך שיצביעו עליי מבוגרים משונים ברחבי העיר ויגידו: "את זאת שאנסו אותה נכון?",

זה יהיה חבל.

בכל אופן, זה הקטע הראשון שלי כאן ומן הראוי שאהיה גלויה כמה שאפשר. הבלוג שלי נועד בעיקר בשבילי לפריקת מתחים ולמיתון התנהגויות סיכון על פי המלצת הפסיכולוג. אין זה אומר שאני משוגעת.

תודה ולהתראות,

נשתמע.