הוו.. שלום לך בלוג יקר שלי:)
היום יום ראשון. השבוע האחרון ל"חופש".
למרות שכפי שהזכרתי, ולא רק פעם אחת, כבר משבוע שעבר ניגמר לי החופש.
השבוע תהיה לי מכינה במתמטיקה.
זה מוזר, אבל התגעגעתי לזה.
עם כל הקושי שיש במיקצוע, התגעגעתי.
אני בטוחה שבעוד כמה ימים- אכחיש שכתבתי את זה, אבל לא נורא^^
היום היה לי יום די סביר בבצפר.
היה לי נורא קשה לקום בבוקר. כי אתמול יצאתי, וכשחזרתי ב11, לקח לי המון זמן להירדם.
המחשבות הציפו את ראשי. עד כדיי כך שהכרחתי את עצמי לא לחשוב על כלום ולהירדם בכוח.
בקיצור, הייתי בטוחה שאאחר היום. רצתי כל הדרך, וכימעט נישפך עליי השוקו-.-
הגעתי, ושמחתי ליראות שהשיעור עדיין לא התחיל. היינו קבוצה קטנה. הכיתות שלמדנו בהן עד עכשיו היו נעלות.
כל הסימנים הצביעו על כך שאין שיעור.
אבל חיינו באשלייה המתוקה הזו רק לכמה דקות עלובות.
גילינו את הכיתה בה כל הכיתה הייתה. וכך היום התחיל.
המורה שלנו דיי בסדר. אין לי תלונות עליו. הוא קשוח כשצריך, ומסביר כמה פעמים שמבקשים.
בסוף היום היה לנו מבדק. רק תרגיל אחד קטן וטיפש הכשיל אותי. אבל כל השאר היה סבבה^^
אני לא דואגת. אני אופטימית. מאוד אופטימית. וטוב שכך.
הסוף שבוע האחרון, היה לא רגיל. ההורים שלי רבו. והרגשתי חרא.
ברור לי שהם לא אוהבים אחד את השנייה. הם פשוט רגילים זה לזה.
אני לא מבינה.. חיים רק פעם אחת, אז למה לא לנצל את החיים ולהילחם בשביל לחיות עם מישהו שאוהבים?
אני לא אתערב להם. לא משנה מה הם יחליטו, כולל גירושים, אני אקבל את זה. ואקווה שהם לא יתחרטו.
השבת? הייתה קשה. מאוד התפתתי. רציתי כ"כ ללחוץ על המתג של המחשב. כ"כ.
אני שוקלת להפסיק. אבל אז אני ארגיש כ"כ רע עם עצמי. כי אני יודעת שאני מסוגלת. הריי הצלחתי. ולא פעם אחת. גם לא פעמיים. יותר.
אבל מצד שני.. אני מיואשת. ונימאס לי ליראות טלוויזיה כל היום כשאני יודעת שגם את זה אסור לי לעשות.
ורק כשמתחיל להיות נעים בחוץ, לצאת עם במבי ולעשות לו "טיולים". הוא לא אוהב את זה.
ראיתם פעם כלב שלא אוהבים טיולים?!? אני פשוט צריכה לגרור אותו בשביל שיבוא לסיבוב-.-
אז חשבתי על אפשרות בה אני אקיים את מצוות שמירת השבת רק לאחר שאני אקים משפחה. ככה יהיה לי הרבה יותר קל.
נאמ.. אז אני לא יודעת. אולי ללכת להתייעץ עם רב? אולי. ואולי להחליט על דעת עצמי שלא, ולהתפלל שה' ירחם עליי מספיק
בשביל לא להעניש אותי על חוסר קיום המיצווה הזו. ועוד הרבה אחרותX____X
מחר.. מחר מחר. הופעה בחוף הסטודנטים בחייפה. אני אהיה שם. ואני אשתדל להנות כמה שאוכל.
למען האמת מצחיק אותי שאני הולכת רק בשביל שיהיה לי מה לספר כשישאלו "מה עשית החופש?".
אין לי שום מטרה אחרת. להנות? אני אהנה גם בבית. עם המחשב האהוב שלי.
אני שמחה. הלוואי וזה ישאר לנצח.
עד הכאן העידכון הפלצני:P [והשמח!!אהמאהמ^^]
אוהבת מאוד33>
שלך, נערה מתבגרת3>
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
