לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

-My Diary-


"את חצופה!"- "וגאה בזה."

כינוי:  -נערה מתבגרת-

בת: 33

ICQ: 259854889 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2008

אני לא יודעת איזו כותרת להמציא לזה, באמת שלא.


אז קיבלתי 84 במתמטיקה, לא נורא. לא נורא, ציפיתי לפחות.

ככה שלא איכפת לי, אני לא מתאכזבת יותר מדיי,אני מסתפקת בציון זה לעת עתה.

ובכן, לאחר שחזרתי מבצפר, את רוב הזמן, ביליתי בקריאה. הסיבה היא כזו:

לאחר ביקור בסיפרייה של בית הספר בהפסקה, והמלצות רבות על ספרים שונים וחדשים ע"י הספרנית הנחמדה

שהסכימה להשאיל לי ספרים למרות שהחזרתי לה ספר באיחור של משו כמו חצי שנה [בתירוץ כל כך מטופש-"שכחתי שהשאלתי את הספר הזה.."],

השתכנעתי והרשתי לעצמי להשאיל ספר למרות חוסר הזמן ליקרוא אותו.

החלטתי שאם אין זמן ליקרוא ספרים, אני "אמציא" זמן כזה. כי ככה. כבר הספקתי לישכוח כמה טוב אני מרגישה עם עצמי לאחר

שסיימתי לקרוא ספר טוב, או ביכלל, את החוויה הזו של "לקרוא ספר" מדיי פעם.

 

בקיצור, הספר שאני קוראת כרגע, מספיק עניין אותי כדיי שאקרא 8 פרקים ברצף, ביום אחד. [זה הישג אדירXD]

כשאסיים לקרוא אותו, לא יעבור זמן רב כל כך עד שאבחר בספר הבא. למה?

כי אני וונאבי תולעת ספרים:]

 

ראיתי היום סרט שמאוד אהבתי בפעם השנייה. "ממלכת גן עדן". אף אחד לא המליץ לי עליו, החבר שלי ראה פירסומת ולכן הוא חשב שהסרט

יכול להיות נחמד, ככה נוצר מצב שראיתי את הסרט ביגלל שהוא אמר לי על הפירסומת, ולא כי הוא המליץ לי עליו-_-"

הוא כל כך יפה*-* [גם השחקן וגם הסרט עצמו]. נהניתי ליצפות בו שנית. מומלץ לצפייה לחובבי סרטים טובים במיוחד! [דני שוש].

 

אני מקווה שמחר יהיה לי יום נחמד, מיוחד, לא משו רגיל וצפוי.

אני באמת מרגישה ששנות הנעורים שלי חולפות להן סתם כך...

כאילו אני משועבדת ללימודים. הדבר היחיד שאני משקיעה בו את כל כולי זה הלימודים, הציונים שלי.

ובזמן האחרון אני כל כך עייפה, יותר מדיי  עייפה. ואני תוהה לעצמי, מתי זה יגמר? מתי?

האם העייפות הזו תגבור על הרצון שלי להצליח ולהיות תלמידה חרוצה עם ציונים משובחים?

כבר לא איכפת לי, אין-לי-כוח. ולחשוב שאני רק בתחילת הדרך, זה מייאש.

 

לאן נעלמה אותה ה"אני" שנהגה לשכנע את עצמה שהיא תקבל מעל 90 בכל בוחן/מיבחן/עבודה ועוד לפניי שידעה את הציון,

קבעה זאת כעובדה? אותה ה"אני" שהאמינה שבאמת יש דבר כזה "לא לקבל מתחת ל-90"?

איפהאיפה? אותה ה"אני" שהרגישה שלא משנה מה, שום דבר, לעולם, לא יגרום למוטיבציה שלה להצליח להיעלם?

הצעד הבא שלי, הוא לחכות.לאותה ה"אני" הזו שתחזור, כי בנתיים... השיכנועים העצמיים לא כל כך עובדים עליי..

 

בקיצור, אני משתדלת להיות אופטימית.

הלכתי לאכול משו..אני רעבהS:

 

נערה מתבגרת.

 

 

 

נכתב על ידי -נערה מתבגרת- , 13/2/2008 18:07  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נערה מתבגרת. ב-14/2/2008 16:40



26,299
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-נערה מתבגרת- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -נערה מתבגרת- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)