בלוג יקר שלי.
למעשה אני משחזרת את העידכון מתוך דף.
כי...לא רציתי להוסיף על המתח ביני לבין אמא שלי ולתת לה סיבה לכעוס עליי כי אני במחשב
במקום להתכונן למיבחן.
אבל אני רק אעדכן ואכבה. כי אני לא יכולה לישמור בלב.
השיחה הזו..כמה נוראית היא הייתה.
היא ראתה את השרשרת עם הלבבות שדני נתן לי לפני כמה ימים.
ומאז היא לא הפסיקה לחשוד.
היא ביקשתה לראות את השרשרת, וסירבתי.
לא יכולתי לשקר ולומר שחברה נתנה לי את זה ולא החבר שלי.
ואז, היא התחילה לחקור אותי. ולשאול שאלות.
אני:"נגיד ויש לי חבר, מה יש לך נגד זה? למה זה כל כך מפריע?"
אמא:"לא, גיל 15 זה לא גיל מתאים לחבר."
אני:"למה לא אבל? למה את לא סומכת עליי?!"
אמא:"זה לא שאני לא סומכת!!אני לא מרשה שיהיה לך חבר עכשיו.
את יודעת שאני אמא טובה, ואני אוהבת שאת משתפת אותי ואת חופשייה איתי, אבל זה לא.
רגע, יש לך חבר?!?!"
אני:"אבל מה זה מפריע??אמא את פרימיטיבית מדיי! היום זה לא כמו פעם!
היום זה שונה. שונה. אני מבינה שגדלת בחברה פרימיטיבית ולך אף פעם לא הרשו,
אבל היום זה שונה!"
אמא:"תעני, יש או אין?!"
*שתיקה*
אני:"אין." שיקרתי. שיקרתי לה. אבל רק לזמן קצר. חיכיתי לסוף השיחה, ושלחתי לדני הודעה.
הודעה בה ניפרדתי ממנו. הוא בטח לא הבין, אני מבינה אותו. ומתחרטת שפגעתי בו=/
אני:"אין, אבל אני אוהבת מישהו." בחיים לא שיערתי לעצמי שאומר לה את זה. ואני עדיין לא מאמינה שאמרתי.
אני:"והוא אוהב אותי." מיהרתי להוסיף.
*שתיקה אורכה*
אמא:"אני לא מאמינה שאני שומעת את זה ממך." היא אמרה. רציתי לומר שגם אני לא. אבל שתקתי.
"ר, אני מבינה את ההרגשה הזו. גם אני הייתי בגילך.אני מבינה שזה גיל הטיפשעשרה ואתם עושים המון המון שטויות!
תקשיבי לי, אני יודעת מה אני אומרת. אתם תעשו שטויות. את תירצי להיות איתו כל הזמן ותזלזלי בלימודים ותעשו הרבה שטויות!
רגע, התנשקתם?!?!"
אני:"לא." השבתי.
אמא:"לא?!" בנימה שהיא בטוחה שכן ואני משקרת לה.
אני:"לא. רואה?!למה את לא סומכת עליי?למה את לא מאמינה לי?למה?!"
אמא:"תגידי לו שזה לא גיל מתאים בשבילך..שאת לא רוצה...תגידי לו ש.. בעוד כמה שנים...תגידי לוש יחכה.."
אני:"שיחכה?!@!?!?!?!?!?"
אמא:"תגידי לו שזה לא מתאים לך עכשיו."
אני:"לא מתאים לך אמא!"
*שתיקה ארוכה*
אמא:"את יודעת מה?!? תעשי מה שאת רוצה!!" והלכה.
נותרתי לבד בחדר שלי. לבד. לגמריי..ואז שלחתי לדני את ההודעה.
אחריי מספר דקות היא חזרה.
היא חיבקה אותי. ונשקה לי.
הייתי קרה אלייה.
אמא:"ר, אני רוצה רק בטובתך. תאמיני לי. ותקשיבי לי.
אני רוצה להרגיש שחינכתי אותך בצורה הכי טובה. "
לא ממש הקשבתי לה. הייתי באמצע פתירת תרגיל בגיאומטריה.
היא דיברה על מישהי ששתיינו מכירות מהשיכבה שלי.
שמבריזה משיעורים בשביל להיפגש עם החבר שלה.
אני לא מאמינה שהיא העזה להשוות אותי אלייה.
היא כניראה לא יודעת כמה אני מעריכה אותה.
וכמה זה עולה לי ביוקר.
כן דני, ביוקר.
ועם כמה שלא תאמין לי, אני מצטערת. ואוהבת.
אני אמשיך להתכונן למיבחן למחר.
כ"כ הייתי זקוקה לעידכון הזה.
תודה ששימשת לי מקום ליפרוק.
3>נערה מתבגרת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
