לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

-My Diary-


"את חצופה!"- "וגאה בזה."

כינוי:  -נערה מתבגרת-

בת: 33

ICQ: 259854889 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2007    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
8/2007

אני נערה קשוחה ואפלה.


שלום לך בלוג יקר שלי.

ושלום לכם קוראים...ממ..פשוט קוראים.

אתם מכירים את הילדים המעצבנים האלו שתופסים אתכם בכניסה של הופעות ומחלקים פליירים שמנסים לשכנע אתכם להצטרף לפרוייקט כלשהו?

אתמול הייתי אחת מהם-.-

כמה נורא זה היה.

היה חם, ובמיקרה שלי- פירסמתי פליירים של מד"צים.

תודה לרחל וטלי שעזרו לי להיפטר מכל החבילהXD

ככה זה הולך בערך במיקרה 1: "שלום, אנחנו מהמד"צים, לאיזו כיתה אתה עולה?"

"ה'"

"האא יופי, תקשיב. המדצ"ים זה מסגרת נוער כזו...."

הילד-*עושה פרצוף של:מה-היא-רוצה-ממני-לעזאזל-?!?!"

"זה מעין חוג כזה, רק בחינם""יהיו המון פעילות מגניבות כמו ימי ישוקולד, מלחמת מיים..בלהבלה.."

הילד- *מהנהן בראשו כאילו הוא מאמין לי*

"זה יותר טוב מלשבת מול הטלוויזיה או לשחק במחשב, יהיה כיףD:"

שיקרתיS:

בקיצור, הילד לוקח ת'פלייר, הולך שניי צעדים ממני, וזורק אותו על הריצפה.

הייתי עד כדיי כך גרועה?!?!?!

במיקרה 2: "שלום, אנחנו מהמד"צים, לאיזו כיתה אתה עולה?"

"ג'"

*פה פעור לרווחה* מב-לעזאזל-אני-צריכה-לאמר-עכשיו-?

"האא.... חחחבללל..... ביי ביי!" *אחורה פנה*

 

 

ממ. זה היה עצוב=/

אחריי שסיימתי לחלק הכל עם העזרה של חברותיי היקרות*אהמאהמ* הלכתי הבייתה.

להתקלח ולהסתדר. כי סוף סוף הייתה לי הזדמנות לצאת עם 2 חברותיי [בנתיים הן 2. עוד מעט 1.] הטובות.

לא היה איכפת לי ששלומי סרנגה ודניאל בן חיים הופיעו, פשוט נהניתי לצאת איתן.

ליצחוק בלי סוף מהבדיחות הכי ציניות שיכולות להיות.

או שסתם ליצחוק, כי ד' צוחקת. וצחוק גורר צחוק בסופו של דבר...

 

וראיתי אותו. מתאים לו ככה השיער. הייתי דיי בשוק. לא ציפיתי לזה. כ"כ רציתי לקום ולחבק אותו.

הוא בטח היה מופתע מהחולצה הוורודה שלבשתי. אבל לא איכפת לי. כי הוא מכיר אותי.

והוא יודע, שגם אם אני אתלבש כמו לייצן, אני אהיה אותה נערה פסיכית-חסרת-חן. אני מקווה...

 

היום קמתי, וישר התחלתי לנקות. רבתי עם אמא. היא גורמת לי להתעצבן ולהתחצף אלייה.

ואז היא מענישה. מחר היומולדת של עינב. היא החליטה להתנקם בי, ונישבעה שלא תתן לי ללכת.

 

מה הקטע שלה לעזאזל?  עינב כן הייתה אצלי ביומולדת, וכן כיבדה אותי. היא מונעת ממני להחזיר לה מה שמגיע לה.

אין לי מושג מהי דרך החשיבה שלה, אבל אני יודעת שהיא טיפשית מאוד.

אני מקווה שהיא תחזור בה עד מחר. לא יהיה לי נעים ממנה. בכל זאת אנחנו חברות כבר 3 שנים...

 

יום ראשון בצפר.... יום ראשון בצפר. יום ראשון בצפר!!!!!

אני.. אני כ"כ מקווה שיהיה טוב.

ושאני אשרוד את השנה המשונה הזו..

בעצם. בטח שאני אשרוד!

הריי אני נערה חזקה, אפלה וקשוחה.

ושום מורה, ושום חומר לא יגרום לי להפסיק לקבל ציונים טובים ולהרוס לי את הרצון להצליח.

 

אז שבת שלום, ותהיו שמחיםD:

 

הא, ובמיקרה ותהיתם מה הקשר לכותרת, אין קשר.

 

אוהבת, נערה מתבגרת.

 

 

 

 

נכתב על ידי -נערה מתבגרת- , 31/8/2007 15:03  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של -נערה מתבגרת- ב-5/9/2007 13:24
 



עיר הנוער, יום גיבוש, וכל השיט.


אוקיי, יש לי המון מה לעדכן.

אין לי יותר למה לחכות, זה הרגע המתאים.

 

נאמ. נתחיל עם עיר הנוער. נידמה לי שנהניתי רק שליש מהזמן ששהיתי שם.oO

למה?

אוקיי. קודם, הלכו לי הרגליים. נעלתי נעל על גובה. כדיי לחוש "גבוהה" ולישכוח מה-1.57 שלי, ואכלתי אותה><".

צחקתי כ"כ המון בתחיל הערב, שבחיים לא תיארתי לעצמי שאבכה בסופו. או יותר נכון ביום שלמחרת.

אירגנו הסעה, נסענו, והיה נחמד.

כשהגענו, קנינו כרטיסים, קצת הסתובבנו, ואז ה"הופעות" התחילו, אז התקרבנו לכיוון הבמה.

הציגו להקה כל שהי.. הם הגדירו את סוג המוזיקה שלהם כ"ניו מטאל".

אני, פשוט, נישפכתי מצחוק.

זה היה כל כך מצחייייקקקק! אנלא יודעת אם רק אותי, אבל צחקתי שם כל כך הרבה.

הם כל כך רחוקים מלהיות להקה טובה. מצחיק האופן בו הם ניסו לחקות את הלהקות האמריקיות.

הגיטריסט, בעל השיער הארוך, המתותל, והשחור- הרג אותי. הוא קיפץ שם כמו יויו.

ראיתי המון פרצופי שוק בין הקהל, ופשוט התפוצצתי מצחוק.

אני מבינה שהם רק מתחילים והכל, אבל אבל.. זה היה קורע. לגמריי.

ועצוב בו זמנית. כן, עצוב.

 

לאחר מכן, עלתה להקת "פאנק" לבמה. זה היה משעמם להפליא. פשוט עמדתי משועממת מהקצב, מהמילים, מהכל.

הם היו גרועים בעיניי. הלהקה הקודמת לפחות הצחיקה אותיXDD

ובין לבין היו קצת הפסקות.

כמו כן, השיער שלי התנפח כמו עוגת שמרים שיצאה הרגע מהתנור.XDD

אח"כ הדג נחש עלו. אנלא מתה עלייהם. אני רק אוהבתא ת המילים של "שירת הסטיקר".

אבל בסדר, הם עשו שמח.

ואז היו כמה הפסקות. הלכתי עם ט' ומ' ליקנות פקומים שחורים. חבילה של 60 ב-15 שקל, כל אחד שילם 5 וקיבל 20 P:

הזמן עבר, וסינגריה עלו על הבמה.

אין ספק, הם להקה נחמדה. הקהל אהב אותם. וגם אני השתגעתי שם. וצרחתי כמו מטורפת את מעט המילים שידעתיXD

 

ואז שוב הפסקות, וקניתי אוכל ושתייה כי ממש הזעתי שם, והיה חם מאוד ולא היה ממש איפה לשבתS:

ועכשיו, הרשו לי להגיע לחלק הנוראי של הלילה. אחת הילדות שאירגנו את ההסעה, החליטה לאמר לנהג

 לבוא לקחת אותנו ב1:00 במקום ב00:00. ואני, אמרתי לאמא, שב12 וחצי/ 00:45  גג אני כבר אהיה בבית.

היא חצופה להפליא, אבל כן. כולם שם התחילו ליצעוק עלייה. והיא התחילה ליצרוח על כולם.

בסדר, השלמתי עם זה שאמא לא תתן לי לצאת יותר בזמן הקרוב.

ואז הייתי כל כך מצוברחת. לא ראינו ת'הופעות של עברי ונינט. אבל לא היה איכפת לי. כי הייתה אווירה כל כך גרועה.

כולנו חיכינו לו בכביש הראשי. לנהג הזבל הזה. והוא הגיע רק ב2:00. כן כן.

אמא שלי התקשרה, צרחה עליי, אומרה שהיא לא הולכת לישון עד שאני אהיה בבית.

היא כולה ניכנסה לסרטים שיחטפו אותנו ובלעט, זה היה מעיק.

התחלתי ליבכות. בשקט כמובן. ביגלל שרק אמא שלי הגיבה כמו שהיא הגיבה. ולפעמים זה עצוב להיות שונה, ויוצא דופן. תתפלאו

כמה עצוב זה יכול להיות.

 

כשהגעתי, אמרתי, "אמא, אני לא אשמה."

"בסדר, כנסי למיטה."

 

וככה עבר היום.  נחשו מה? יום למחרת, יום גיבוש.

ובפעם הראושנה בחיי, נוכחתי לדעת איזו שיכבה פלצנית יש לנו.

נאמ.. בהתחלה התכנסנו באודיטריום. למעשה, החלק הכי מעניין שהיה במילותיו של הרכז שיכבה החדש שלנו,

היו הרשימות של מי בכל כיתה. כמעט כל הכיתה שהייתה לי, בי9'.

אם לא הייתי הולכת לאקדמיה, [י'7] גם כן הייתי שם. לפעמים אני כועסת על עצמי.

בכך שאני עדיין לא שלמה עם ההחלטה להיות בפרוייקט הזה. לא בטוחה שאני זקוקה לו.

אני סתם יצור טיפשי ומבולבלOo אבל אני אשרוד את זה>>

 

לאחר הנאומים שהרכז נאם לנו, התחלקנו לכיתות. לראשונה פגשתי את המחנכת שלי.

כמה חיבבתי אותה מ1-5? 3.

 

ככשמעתי אותה צועקת לראשונה, ליבי קיפץ ממקומוXD

אבל בסדר, היא נחמדה.

 

ובהפסקה... מ' הייתה חסרה לי. אגב, היא נחתה אתמול ב6 בבוקר מניורק.

היו הרבה קבוצות. קבוצות של סנוביות. כשהן יתאחדו, זה יהיה מצחיק.

קבוצת של ערסים, [מיצטערת ליקרוא להם ככה,פשוט נוח לי יותר], קבוצות של "הילדים השקטים" ועוד ועוד.

יהיה טוב.

הכיתה שלנו דיי סבבה.

 

והתחברתי במיוחד לנער יחיד ומיוחד שלא מבין בכתיבה בגרושXD

אבל לא נורא, הוא ילמד עם הזמן:P

 

היום אני צריכה ללכת עם ד' לבקר את מ'. התגעגעתי אלייה:] אני חייבת פשוט ליקפוץ עלייה. ולחבק אותה.

ומחר ב-5 אני צריכה ללכת לאמפי, לחלק פליירים של המדצים עם חולצת מדצים "קולית" במיוחדXD

נאמ, יהיה טוב:)

 

 

עד כאן העידכון של היום.

 

3> אוהבת, נערה מתבגרת.

 

נכתב על ידי -נערה מתבגרת- , 29/8/2007 15:02  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יוליה העז הקטנה XD ב-30/8/2007 12:08
 



המתמטיקה חזרה לחייD:


הוו.. שלום לך בלוג יקר שלי:)

היום יום ראשון. השבוע האחרון ל"חופש".

למרות שכפי שהזכרתי, ולא רק פעם אחת, כבר משבוע שעבר ניגמר לי החופש.

השבוע תהיה לי מכינה במתמטיקה.

זה מוזר, אבל התגעגעתי לזה.

עם כל הקושי שיש במיקצוע, התגעגעתי.

אני בטוחה שבעוד כמה ימים-  אכחיש שכתבתי את זה, אבל לא נורא^^

 

היום היה לי יום די סביר בבצפר.

היה לי נורא קשה לקום בבוקר. כי אתמול יצאתי, וכשחזרתי ב11, לקח לי המון זמן להירדם.

המחשבות הציפו את ראשי. עד כדיי כך שהכרחתי את עצמי לא לחשוב על כלום ולהירדם בכוח.

בקיצור, הייתי בטוחה שאאחר היום. רצתי כל הדרך, וכימעט נישפך עליי השוקו-.-

הגעתי, ושמחתי ליראות שהשיעור עדיין לא התחיל. היינו קבוצה קטנה. הכיתות שלמדנו בהן עד עכשיו היו נעלות.

כל הסימנים הצביעו על כך שאין שיעור.

אבל חיינו באשלייה המתוקה הזו רק לכמה דקות עלובות.

גילינו את הכיתה בה כל הכיתה הייתה. וכך היום התחיל.

 

המורה שלנו דיי בסדר. אין לי תלונות עליו. הוא קשוח כשצריך, ומסביר כמה פעמים שמבקשים.

בסוף היום היה לנו מבדק. רק תרגיל אחד קטן וטיפש הכשיל אותי. אבל כל השאר היה סבבה^^

אני לא דואגת. אני אופטימית. מאוד אופטימית. וטוב שכך.

 

הסוף שבוע האחרון, היה לא רגיל. ההורים שלי רבו. והרגשתי חרא.

ברור לי שהם לא אוהבים אחד את השנייה. הם פשוט רגילים זה לזה.

אני לא מבינה.. חיים רק פעם אחת, אז למה לא לנצל את החיים ולהילחם בשביל לחיות עם מישהו שאוהבים?

 אני לא אתערב להם. לא משנה מה הם יחליטו, כולל גירושים, אני אקבל את זה. ואקווה שהם לא יתחרטו.

 

השבת? הייתה קשה. מאוד התפתתי. רציתי כ"כ ללחוץ על המתג של המחשב. כ"כ.

אני שוקלת להפסיק. אבל אז אני ארגיש כ"כ רע עם עצמי. כי אני יודעת שאני מסוגלת. הריי הצלחתי. ולא פעם אחת. גם לא פעמיים. יותר.

אבל מצד שני.. אני מיואשת. ונימאס לי ליראות טלוויזיה כל היום כשאני יודעת שגם את זה אסור לי לעשות.

ורק כשמתחיל להיות נעים בחוץ, לצאת עם במבי ולעשות לו "טיולים". הוא לא אוהב את זה.

ראיתם פעם כלב שלא אוהבים טיולים?!? אני פשוט צריכה לגרור אותו בשביל שיבוא לסיבוב-.-

אז חשבתי על אפשרות בה אני אקיים את מצוות שמירת השבת רק לאחר שאני אקים משפחה. ככה יהיה לי הרבה יותר קל.

נאמ.. אז אני לא יודעת. אולי ללכת להתייעץ עם רב? אולי. ואולי להחליט על דעת עצמי שלא, ולהתפלל שה' ירחם עליי מספיק

בשביל לא להעניש אותי על חוסר קיום המיצווה הזו. ועוד הרבה אחרותX____X

 

מחר.. מחר מחר. הופעה בחוף הסטודנטים בחייפה. אני אהיה שם. ואני אשתדל להנות כמה שאוכל.

למען האמת מצחיק אותי שאני הולכת רק בשביל שיהיה לי מה לספר כשישאלו "מה עשית החופש?".

אין לי שום מטרה אחרת. להנות? אני אהנה גם בבית. עם המחשב האהוב שלי.

 

 

אני שמחה. הלוואי וזה ישאר לנצח.

עד הכאן העידכון הפלצני:P [והשמח!!אהמאהמ^^]

 

אוהבת מאוד33>

שלך, נערה מתבגרת3>

 

 

נכתב על ידי -נערה מתבגרת- , 26/8/2007 13:35  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של -נערה מתבגרת- ב-29/8/2007 20:37
 



לדף הבא
דפים:  

26,299
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל-נערה מתבגרת- אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על -נערה מתבגרת- ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)