"רק שאני אבין, החזרת אותי למדף עכשיו?"

-איזה מדף?

"זה שאתה שם עליו אנשים שאתה מדבר איתם פעם בכמה חודשים כשבא לך לשחק" 

הוא רק הגיב לי ב"חח איזה גנובה" 

אתה רשמית נמחק לי מהחיים ושלא תעיז בכלל לחזור עוד כמה זמן. כן אתה מרגש ומעניין אבל בדיוק למפגש אחד. ואז אתה נעלם כי אתה יודע שאין בך שומדבר לתת מעבר לזה. אין לך אומץ להתמודד עם שום דבר ועם שום אדם. ולי עם כל הרצון לעניין שבך אין לי מה לעשות עם זה. ההיעלמות שלך דופקת לי את המוח ובא לי להרוג אותך מהתסכול. "להשאיר טעם של עוד" יא חתיכת טמבל. מפספס את החיים בלחיות איתם תופסת ולברוח. הריגוש הזה מעניין? כן בגיל 15 אולי והאמת שגם אז דברים כאלה לא עניינו אותי. זה עניין אותי רק בתקופה שהייתי מספיק דפוקה ונמנעת מהחיים בעצמי. והתקופה הזו נגמרה תודה לאל. 

הזכרת לי לדקה וחצי איך זה הרגיש להיות איתך.. בהתחלה זה מדהים אבל אז בור גדול, יציבות מתפוררת ואין לך איפה לתקוע את עצמך. 

יכול להיות שחבר שלי משעמם אותי כרגע ויכול להיות שיש דברים שצריך לעבוד עליהם ואולי דברים שאי אפשר בכלל לפתור. נחיה ונראה. אתה בכל מקרה זה ממש לא הדרך וזה לא אופציה. כן אני סאחית וגאה בזה. בא לי להרוג אותך בכל פעם שאני נזכרת בך. פשוט ככה. כל-כך לא התגעגעתי לגיל הזה ולצעירות הזו ולבנים האלה שלא יודעים שומדבר על מחויבות.