כרגע אני בשלב חמש מתנדנדת לעבר שלב שש. שלב שש זה אומר שעברתי את החצי. זה אומר שהבטוח הוא יותר גדול מהלא בטוח. זה אומר שיהיה אפשר לסמוך עליו יותר. כבר מחכה לזה. 

משומה התחלתי לשיר, ז'תומרת תמיד שרתי אבל פתאום זה נשמע רציף וטוב. וזה יכול לפתוח לי כלכך הרבה דלתות עכשיו. 

שלב שש, השלב הזה שעכשיו בונים רק דברים טובים יותר וטובים יותר, אני כלכך מחכה לך. אני מחכה לך כבר.. כבר כמעט שש שנים. 

-

היה לנו איזה ריב, איזה תסבוכת מעצבנת סביב הריב הזה עם חבר טוב שלי. הטעות שלי הייתה שהכנסתי אותו לתוך הריב הזה, חשבתי שהוא יכול לנחם אותי ולפתור לי את התסבוך בראש. הוא לא הצליח- ואני התאכזבתי ממנו ממש. אמרתי לו שהוא לא יכול לתמוך בזמנים הקשים שלי. אבל הטעות שלי שהוא לא צריך, זה ביני לבין החבר הזה, ברגעים שהבחור שלי עושה משהו לא בסדר בינינו הוא בהחלט מצליח להרגיע אותי בדרכו המקסימה, וזה ממשיך ובונה אותנו. זה ממש הגיע למצב שאני לא מרגישה אליו אהבה יותר, אפילו לקחתי יומיים מרחק ממנו, לא הרגשתי אותו יותר, הרגשתי רק את האכזבה הזו. 

הרגשתי אליו רגשות כאלו מדהימים ומקסימים בזמן האחרון, אהבה כזו שאמרתי שעם אף-אחד לא הרגשתי, כלכך חיכיתי שזה ימשיך להתגבר אבל אני עם הלחץ ועם השטויות שלי הרסתי את זה. הכנסתי לזה המון היסטריה ופחדים שזה ייגמר, אם זה טוב בינינו זה צריך להמשיך להיות טוב בינינו, עניינים מבחוץ הם מבחוץ, אני צריכה להתחיל לשמור על זה. 

אני רוצה לחזור אלינו, לדבר הזה.. שאין לי מילה בשבילו. אני רק צריכה לנשום עמוק, לא להקדים צעדים ולא להקדים רגשות ולתת ללב שלי לדבר, ולהתחבר לבחור שלי שוב. להירגע. זה מה שההפסקה של חודשיים שלנו הצליחה לעשות, היא הרגיעה אותי כלכך שאשכרה הצלחנו לבנות משהו יציב אחרכך. ואם זה קים זה קיים שומדבר ובטח לא מבחוץ- יכול לשבור את זה.