כבר אין אף אחד.

מנסה להכיר. לא מוצאת חיבור. או שהם לא בעניין או שאני לא בעניין. 

מסרבת לכולם. מרגישה שכולם מסרבים לי. כבר אין לי כוח לזה... אין לי כוח לחפש

הבדידות כלכך חזקה.. רק רוצה שיהיה איזה בחור שיהיה פה, כלכך צריכה את החיבוק, כלכך צריכה להרגיש משהו למישהו 

כלכך קשה לי עם הבדידות הזו. 

כל מה שהיה עם גבי(הג'אנקי מהפוסטים למטה) רודף אחרי.. הסירוב המטורף שלו, שנשארתי עם הלב בידיים והוא עזב מולי ככה.. 

בתכלס אני סיימתי עם כולם. זאת אני. זה או ששנינו רצינו כבר לסיים את זה או שאני סיימתי.. 

אז למה אני בהרגשה שכולם מסרבים לי? 

ומאז התחושה הזאת אני לא מצליחה להכיר אף אחד אחר... אני כנראה קרה ואדישה כי זה פשוט לא קורה

לגמרי מרגישה כמו פעם. כמו בגיל 20 של הרווקות... וזהו תחושה איומה... מחפשת אחרי הלב שלי בבחורים ולא מוצאת אף אחד... ונואשת נואשת נואשת להרגיש משהו.. ככל שאני רואה יותר ככה אני מתוסכלת יותר, כבר לא רואה כלום, הכל לא. מחט בערמה של שחט.. 

הגוף מתחיל לרעוד. חרדה. אין לי מקום. אין לי מקום. לא יודעת אם זה קשור לסיפור עם גבי או לא, בטוח זה הוסיף.. אבל יכול להיות שגם בלעדיו הייתי חווה את הנואשות לבחור המוצלח הזה... 

מרגישה נוראי. איזה תסביך. ה-תסביך של החיים שלי שמעולם לא פתרתי. 

"תזכרי בייבי כבר יצאת מתסביכים גדולים יותר" 

הרגשה איומה.

למה אני מרגישה כזה נורא כשזה מגיע לבחורים? כלכך רוצה אהבה, כלכך נהנת מהחיבור, למה זה נראה ככה? זה תמיד כישלון.. למה אני לא מוצאת אותו פשוט? למה זה לא פשוט?

מרגישה כזאת נואשת. איומה איומה. ילדה בת 15 נואשת. חסרת ביטחון בשניות. 

רק שמישהו ירצה אותי בבקשה...

אבל לא, זה לא נכון, זה לא ככה... אני בוררת בטירוף. אני בכלל לא אומרת כן. ברור שגם אני מוסיפה דלק למדורה.. 

זה כלכך מורכב, זה כלכך מסובך, מרגישה שבכלל אין בעיה והכל בסדר ואני פשוט אמשיך לחפש... אבל לא, מתחת לשטח נלחמת בקיר בטון, הכל חרא. לא יודעת להגיד בכלל בכלל מה הבעיה אבל אני כן מבינה שמשהו פה לא טוב... 

אה כן זה בטח לא מוסיף שנתקלתי באקס הטרי שלי באפליקציה... שבגלל ההתיקלות הזו בו נדפק לי כל המצברוח ערב אחד, הרגשתי נוראי וגמורה ומוצפת, ובגללו לא יצאתי למסיבת פורים שתכננתי עם חברה, משהו שממש חיכיתי לו.. המפגש הזה בטח לא הועיל למצב שלי. 

לא יודעת מי אשם.. אני? או באמת משהו בבחורים לא טוב? או אולי אני בוחרת לא נכון לי? התוצאה היא רעה. 

והייתי ממש רוצה להגיד שזה רק באפליקציות האלה ככה ובמציאות זה טוב יותר......... לא! במציאות זה הרבה יותר רע. במציאות אני אפילו לא מסוגלת להגיד שאני בעניין.. באפליקציות זה אפילו טוב יותר בשבילי. וככה זה נראה. חראא. חרא. 

כל מה שנשאר לי בראש זה שאף אחד לא רוצה אותי. זהו. אף אחד לא רוצה אותי וזהו. אף אחד שאני רוצה לא רוצה אותי. זהו. 

ואני מנסה בכוח להעמיד פנים שאני כן מעניינת וכן בטוב כדי שירצו אותי ולא יוותרו עליי כי אני יבשה, כי אני מיואשת. וחסרת ביטחון כבר. מכירה את עצמי במקום הזה כבר. 

מיואשת מלחפש... מיואשת מלהתאמץ, רק רוצה שמישהו מוצלח ייפול עליי. נמאס לי לחפש.. זה לוקח לי כלכך הרבה כוחות והכל לפח. 

מאחלת שייפול עליי בחור. הוא כנראה לא ייפול. זאת האמת. 

זין בעין בקיצור.